עם ההחלטה על בחירות לכנסת ה־22 בספטמבר, כשבועיים לאחר פתיחת שנת הלימודים, במערכת החינוך חוששים כי לאחר כמה שנים שקטות יחסית, השנה תיפתח באיומים ובשביתות. כמו כן עולה חשש שתקציב החינוך הגבוה - כ־60 מיליארד שקל, ייפגע ויקוצץ.
נראה ששר החינוך החדש יתחיל את כהונתו עם שולחן עמוס בחובות מכהונת קודמו, נפתלי בנט. גם אופן ההתמודדות עם קיצוץ צפוי בתקציב לא יהיה קל. מערכת החינוך משותקת זה זמן רב בגלל הבחירות. השר בנט כמעט אינו מעורב בנעשה בה חודשים רבים, ועיקר הנטל מופל על כתפי מנכ"ל המשרד שמואל אבואב.
הבעיה היא שכרגע, עם דחייה נוספת בהקמת הממשלה, נשארו קצוות פתוחים רבים מדי. בין היתר, בסוף החודש יסתיים הסכם "אופק חדש" - רפורמה המיועדת לבתי הספר היסודיים ולחטיבות הביניים, שהושקה בתקופתה של שרת החינוך יולי תמיר. בהסתדרות המורים מחכים לפתיחת ההסכם, שאמור להביא לתוספת בשכר, אך כרגע נראה שהדיונים יידחו, ולכן אין מניעה לשביתה ב־1 בספטמבר.
גם בארגון המורים שורר אי־שקט. הארגון הכריז בשבוע שעבר על סכסוך עבודה, בשל הכוונה להפחית החל מתחילת חודש יולי את שכר הפנסיה של הגמלאים בקרנות הפנסיה הוותיקות, בכללם אלפי מורים. לכן ייתכן שכבר בשבוע הבא יהיו עיצומים במערכת החינוך העל יסודית.
גורמים במשרד החינוך מציינים כי גם תוכנית הצהרונים, הכוללת כ־220 אלף תלמידים בגילי 3־8, עלולה להיפגע, לאחר שהתקציב עבורה יספיק רק עד סוף שנת הלימודים הנוכחית. מדובר בתוכנית הכוללת מסגרות לימודיות בשעות אחר הצהריים, מתום יום הלימודים ועד השעה 16:00, אך מספטמבר הקרוב אין תקציב להמשך הפעלתה, והורים רבים יישארו ללא מסגרות מסובסדות לילדיהם בסיום יום הלימודים.
כמו כן, לפי תוכנית חומש של המשרד, אמורות להיות מתוקצבות לבינוי 3,300 כיתות בתי ספר וגני ילדים, אך התקציב שעמד לרשות המשרד עד כה הספיק ל־1,700 כיתות בלבד, כך שיש מחסור בכ־1,600 כיתות.