חופשת הקיץ החלה לא מזמן, ואומנם ניתן למצוא בני נוער רבים המבלים בחופי הים ובקניונים, אבל אל תטעו, תלמידים רבים בוחרים לא רק להתלבט בשאלה מה הם יעשו היום, אלא מנצלים את החופש על מנת לעבוד ולחסוך למטרות שונות. כך למשל תלמידים מבית הספר הכפר הירוק, שם מאפשרים להם להישאר בפנימייה על חשבון הכפר, לעבוד ולהרוויח דמי כיס.
מיכאל בלגולה, תלמיד י"ב במגמות פיזיקה, כימיה ורוסית, עובד כחדרן בפנימייה שבמהלך הקיץ הופכת לבית מלון למגורי ילדי קייטנות ולאורחים שבאים מהארץ ומחו"ל. "אני מתחיל בשמונה וחצי את העבודה עד 12 וחצי", אומר בלגולה, שעלה לישראל לפני שלוש שנים מרוסיה במסגרת ארגון נעל"ה ובשנה שעברה הוריו עשו עלייה והצטרפו אליו. "אחרי ארוחת הצהריים יש לי הפסקה של שלוש שעות, כי אלה שעות החום הקשות, ומשלוש אני עובד עד שש כחדרן, שזה אומר סידור החדרים בפנימייה".
מכיוון שגם בחופשת הקיץ הקודמת הוא עבד, בלגולה נחשב למנוסה ומדריך תלמידים חדשים. מה יעשה בכסף שירוויח? "באפריל השתתפתי בקבוצה שזכתה בטיסה לתחרות רובוטיקה בדטרויט, וכיוון שלא היה לי כסף לכרטיס הכפר הירוק מימן לי את הנסיעה. לא הייתי מחמיץ את זה, ועכשיו אני משלם על הכרטיס בעבודה".
גם אלה אהרון, העולה לכיתה י"א, עובדת כחדרנית. "אני מאוד אוהבת את הכפר ולהיות עם אנשים, ובחרתי להישאר ולעבוד. אני דואגת שיהיו סבון, מגבות ומצעים נקיים, אני והמגב חברים טובים". אהרון לומדת במגמה למדעי החברה ומתכננת כבר מה תעשה בכסף שתרוויח: "אחסוך לפחות חצי מהסכום, וביתר אשתמש לקניות לפנק את עצמי ואולי אקנה טלפון חדש".
את דניאל בוגטירביץ, שעולה לכיתה י"ב, סביר לראות לבוש בסינר גומי גדול, חולב פרות ברפת. לפני שלוש שנים הוא עלה מסיביר במסגרת נעל"ה. "בסיביר", מספר בוגטירביץ הלומד במגמת קדם־רפואה, "יהודים מסודרים ולא עובדים בעבודות כפיים ובטח לא עובדים שם ברפת, אם הם בכלל ראו פעם רפת. אני עובד בשתי עבודות - ברפת ובחדר האוכל. קודם אני חולב את הפרות, אחר כך מאכיל אותן ואז הולך לחדר האוכל לעבוד. אני אוהב לתת מעצמי".