313 אלף סטודנטים יחזרו הבוקר (ראשון) ללימודים לאחר חופשות וחגים. סמסטר החורף, שנפתח היום, יימשך כשלושה חודשים ב־61 מוסדות אקדמיים. בין השבים הבוקר לקמפוסים נמצאת יעל כהן, סטודנטית לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר אילן, שתחל את שנת הלימודים השלישית והאחרונה בתחום. כהן, כמו רבים אחרים, מודעת לעובדה כי לימודי מדעי הרוח והחברה נמצאים במגמת ירידה לאורך השנים האחרונות, אבל היא לא מתחרטת על בחירתה.
"ידעתי למה אני נכנסת מההיבט הכלכלי", היא אומרת. "זה אחד המקצועות הכי מדהימים. בכל שלב בחיים יכול להיות שתפגוש עובד סוציאלי, ואתה צריך שהם יהיו טובים ומוכשרים ושיתייחסו אליהם כמו שצריך. זה מקצוע של אהבה ונתינה שאנשים לא יודעים להעריך".
"ידעתי למה אני נכנסת מההיבט הכלכלי", היא אומרת. "זה אחד המקצועות הכי מדהימים. בכל שלב בחיים יכול להיות שתפגוש עובד סוציאלי, ואתה צריך שהם יהיו טובים ומוכשרים ושיתייחסו אליהם כמו שצריך. זה מקצוע של אהבה ונתינה שאנשים לא יודעים להעריך".
יו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות (ור"ה) ונשיא אוניברסיטת חיפה פרופ' רון רובין התייחס לאירוע פתיחת השנה ואמר: "קהילת הסטודנטים מהווה משאב חשוב ביותר של מדינת ישראל. הם מנוע הצמיחה של המשק והם אלו שיבטיחו את חוסנה ועתידה של המדינה. כדי שכל זה יקרה, הממשלה שתוקם חייבת לפעול לחיזוק אקדמיה חופשית שתעודד המשך של פתיחות מחשבתית, ביקורתיות ומחקר ללא מורא וחשש".
הסטודנטים עצמם פחות מפרגנים לצוות האקדמי. הבוקר מפרסמת התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית סקר על איכות ההוראה באקדמיה, וכמו בסקר הקודם שפורסם לפני שנה התוצאות לא מחמיאות.
לפי הסקר, שנערך על ידי מכון המחקר מאגר מוחות בהשתתפות כ־8,000 סטודנטים ממרבית מוסדות הלימוד, 60% מהסטודנטים טוענים שהמערכת האקדמית לא מכינה אותם באופן מיטבי לשוק התעסוקה. 88% טוענים, כמו בשנה שעברה, כי הנושא החשוב ביותר שיש לחזק הוא החיבור בין הלימודים לשוק התעסוקה.
עוד עולה מהסקר כי ארבע האוניברסיטאות שבהן הסטודנטים הביעו את שביעות הרצון הגבוהה ביותר מאיכות ההוראה הן האוניברסיטה הפתוחה, הטכניון, אוניברסיטת בר אילן ואוניברסיטת חיפה. מנגד, האוניברסיטאות שבהן הסטודנטים לא מרוצים הן אוניברסיטת אריאל, אוניברסיטת בן גוריון ואוניברסיטת תל אביב.
שלומי יחיאב, יו"ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות בישראל: "המציאות משתנה ועל מערכת ההשכלה הגבוהה להתפתח יחד איתה. שיטות הוראה אקדמיות במאה ה־21 לא יכולות להיות זהות לאלה שהתקיימו לפני עשרות שנים. המהפכה הדיגיטלית והנגישות לידע מחייבות לשנות את מרכז הכובד של ההוראה מהעברת הידע ושינון לפיתוח החשיבה שלנו".