מכללת האקריו, אקדמיה או לימוד עצמי? איפה כדאי ללמוד הייטק?

ישראל באקדמיה: כשאנחנו מדברים על ישראל, אין ספק שאנחנו אחת מהמדינות המובילות בעולם בכמות בוגרי אקדמיה, נכון לשנת 2015, 47% מילידי ישראל בגילאים של 25 עד 34 למדו בשלב כלשהו במוסד אקדמי. לעומת זאת, בשנת 1990, הנתון עמד רק על כ-20% בלבד (!). מה זה אומר בפועל? גידול של מספר הסטודנטים בכ-350% באותן שנים, לעומת גידול של 116% באוכלוסייה. 

לימודי מדעי המחשב: מדעי המחשב נחשבים לאחד מהתארים היוקרתיים ביותר. תנאי הקבלה לתואר קשוחים ביותר: בפסיכומטרי יש צורך לקבל מעל 600 ולהיות בעל ממוצע ציונים של 90 בבחינות הבגרות.

רבים ממכריי, שלמדו (או עדיין לומדים) מדעי המחשב, היו צריכים לשפר בגרויות ואף לגשת מספר פעמים למבחן הפסיכומטרי, זאת על מנת לקבל את הציון הנכון, אחד מאותם חבר'ה שאני מכיר, ניגש בפעם השלישית לפסיכומטרי, זאת מכיוון שהיו חסרות לו רק 11 נקודות על מנת להגיע לציון הראוי (קיבל 619 והיה צריך 630).

ומעבר לכך, בלי קשר לציוני פסיכומטרי ובגרות, אחד שירצה להתקבל אל לימודים של מדעי המחשב, יצטרך להיות בעל ידע רב במתמטיקה ואנגלית, במהלך הלימודים עצמם, יש דגש עצום ועיקרי על תחום המתמטיקה (בניגוד למכללת האקריו המדגישה לימודים פרקטיים, נגיע בהמשך), למרות שברוב המקרים אין קשר לכך בפועל לעולמות של מדעי המחשב.

משך הלימודים לרוב עומד על 3 עד 4 שנים, פרק זמן ממושך שלעתים עלול לתסכל., מצד אחד, מדובר בתחום שהוא מאוד מעניין ומי שיעסוק בו בעתיד ירוויח משכורות מכובדות, אך מצד שני, ניתן לומר שרוב הלימודים מתמקדים בתחום התיאורטי. וכולנו יודעים שבשנת 2020, מגייסים ובעלי חברות שונות, יעדיפו את האדם עם הפרקטיקה הנכונה.

ומה אחרי הלימודים?

בעבר, לחלק ממקומות העבודה בעולם ההייטק הייתה קיימת העדפה מסוימת לבעלי תארים. הייתי בטוח שלהיות עם תואר בתחום מדעי המחשב זה איזשהו קסם, וכי ברגע שמסיימים את התואר, כל משרדי ההייטק רק ירצו לקבל את שירותייך.

אבל האמת, שההפך הוא הנכון, זה די קשוח למצוא עבודה בהתחלה, מכיוון שאין לך יותר מדי ניסיון פרקטי, ולחברות עדיין תהיה העדפה למועמדים בעלי ניסיון מעשי. קיימים בוגרי תארים, שבמשך חודשים רבים לא מוצאים עבודה בתחום והם מוצאים את עצמם נאלצים להתפשר על מקומות עבודה פחות איכותיים או על שכר נמוך מהרגיל המוצע בשוק.