מתווה החזרה ללימודים בצל הקורונה של משרד החינוך, "לומדים בביטחון", קבע כי החל מכיתה ה' תלמידים ישלבו למידה מרחוק עם הגעה של לפחות פעמיים בשבוע למוסדות החינוך, אבל מה שעלול להקשות על יישומו הוא העובדה שלתלמידים רבים אין בבית מחשב, שלא לומר מחשב אישי. כמו כן, המתווה מתבסס על כך שלכל בית יש תשתית וחיבור לאינטרנט שיאפשרו את הלמידה מרחוק - הנחה שגם היא אינה עומדת במבחן המציאות.
"על פי נתונים עדכניים, ליותר מ־200 אלף ילדים במדינת ישראל אין מחשב בבית, ולהוריהם אין משאבים כדי לרכוש אחד", אומרת הדר מנחם, מנכ"לית עמותת "אחינועם" לקידום שוויון הזדמנויות בחינוך. "בעיצומן של ההכנות לפתיחת שנת הלימודים, בצל ההתמודדות עם נגיף קורונה, תלמיד ללא מחשב משול לתלמיד שנשאר מחוץ לכיתה. ילדים שאין להם מחשב אינם יכולים להשתתף בלמידה מרחוק. אסור לתת לזה לקרות, כי לכל ילד מגיעה הזדמנות שווה".
על פי נתוני משרד האוצר, לכ־20% מהתלמידים אין מחשב בבית, ולכ־27% אין חיבור לאינטרנט. מתווה "לומדים בביטחון" תוקצב ב־4.2 מיליארד שקלים, שאמורים לתת מענה לארבעה צרכים מרכזיים: תשתיות ללמידה מרחוק - תקצוב מוסדות החינוך, רכישת תוכני הוראה, הדרכות לצוותי ההוראה וציוד קצה לתלמידים; כוח אדם, מיגון והיגיינה, ותמיכה באוכלוסיות מיוחדות.
"כולם חושבים שלמידה מרחוק זה רק זום, אבל למידה מרחוק זה הרבה דברים", אומר ד"ר עופר רימון, סמנכ"ל טכנולוגיות, תקשוב ומערכות מידע במשרד החינוך. "אפשר להיעזר גם בספרים שיש בבית, יש לנו מערכת שידורים שאפשר לראות אותה בטלפון, בטלוויזיה, לא רק במחשב. תמיד צריך לזכור שאינטרנט ומחשב הם לא הכל בלמידה מרחוק".
ובכל זאת, מחשבים הם חלק קריטי בהליך הלמידה המקוון.
"אנו הולכים לספק בתקופה הקרובה 144 אלף מחשבים ניידים לבתי הספר, שיכללו גם חבילות גלישה. זה גם פותר את הבעיה שבחלק מהמקומות אין תשתית אינטרנטית. בית הספר יקיים ספריית השאלה וישאיל לילדים תמורת פיקדון את המחשבים הניידים. אנחנו נותנים אוטונומיה למנהלים לכמה זמן להשאיל ואיך להשאיל. תהיה חותמת של בית הספר על כל מחשב וכל מודם. בתי הספר יודעים הכי טוב מי הילדים שצריכים את המחשבים האלה, ואנחנו סומכים על המנהלים והמורים לגבי החלוקה. עלות כל הרכש הזה - מחשבים ניידים וחבילות תקשורת, 64 אלף טלפונים כשרים למגזר החרדי לילדים שידי הוריהם אינה משגת ותקשוב ושדרוג בתי הספר - היא 850 מיליון שקל".
מה הצפי לחלוקת המחשבים לבתי הספר?
"לפי התוכנית, עד סוף ינואר 2021 אנו אמורים לחלק 50%, ועד סוף שנת הלימודים נסיים את המבצע. זה היעד הרשמי, אבל שר החינוך יואב גלנט ומנכ"ל המשרד עמית אדרי ביקשו מאיתנו לחשוב מחוץ לקופסה ולקצר לוחות זמנים".
יש אכן אפשרות לכך?
"אנחנו מנסים להפוך כל אבן כדי למצוא איך להביא לכאן מחשבים כמה שיותר מהר. אנחנו חדורי מוטיבציה, אבל במקביל אנחנו מבקשים מבתי הספר שעד שהמחשבים יגיעו, שיתחילו לייצר פתרונות ביניים. יש מעבדות טכנולוגיה בבתי ספר, יצרנו קשר עם עמותות שמחלקות מחשבים. פה כולם צריכים לעבוד ביחד: עמותות, השלטון המקומי ומשרד החינוך. מדובר במבצע שכולם צריכים להתגייס אליו".
פתאום בחירות
לדברי רימון, בימים אלה מוקם מוקד ייעודי ובו 20 אנשי רכש שיענו לפניות של בתי ספר בנושא וייצרו פתרונות. "מכיוון שיש עוד גורמים שעוסקים בחלוקת מחשבים, כמו למשל עמותות, אנחנו רוצים לסנכרן את הדברים כדי שלא תהיה חלוקה עודפת מצד אחד, ומצד שני יישאר ילד שלא יקבל מה שהוא צריך", הוא אומר.
עמותת "אחינועם" היא אחת העמותות שעוסקות בימים אלה בחלוקת מחשבים לזקוקים לכך. לדברי מנחם, כשפרצה הקורונה קיבלה העמותה פניות רבות, "כאשר הפנייה הכי שכיחה הייתה של משפחות שלא היה להן מחשב בבית וילדיהן לא יכלו לקחת חלק בלמידה", היא מספרת. "היה ממש בכי של הורים. אבא שמדבר איתי ואומר: 'הילד שלי מצטיין, ואין לי אפשרות לתת לו ללמוד'. כבר אז רכשנו מחשבים ותרמנו אותם, ועכשיו, לקראת שנת הלימודים שבה יש דבר אחד בטוח - שתהיה למידה מקוונת - יצאנו בקמפיין 'לא משאירים אף ילד מחוץ לכיתה', שבמסגרתו אנו אוספים מחשבים ישנים, משפצים ומשדרגים ושולחים לבתי הילדים שזקוקים להם".
קמפיין זה יוצא לדרך ביוזמה משותפת כאמור של עמותת "אחינועם", רשת החינוך עמל, עמותת "פתחון לב" והיוזמה הלאומית "מתחשבים". במסגרתו קוראים לציבור לתרום מחשבים ישנים על ידי מסירתם באחד מבתי הספר של רשת עמל הפרושים ברחבי הארץ או על ידי איסוף מבית התורם בתיאום מראש. כמו כן, ניתן להעניק תרומה כספית שתסייע לרכישת מחשבים עבור הילדים. "היעד שלנו הוא לספק 10,000 מחשבים עד 1 בנובמבר", אומרת מנחם. "אנחנו גם פועלים מול משרד החינוך בנושא. המשרד הציב יעדים ברורים לחלוקה, אבל פתאום יכולות להיות בחירות. עננת הבחירות מרחפת על פני כל הפרויקט הזה של משרד החינוך. כמו כן, רכישת מחשבים לוקחת זמן. עד אז צריך למצוא פתרונות יצירתיים לתלמידים".
כמו מה למשל?
"בדנמרק, למשל, פתחו כיתות חירום לתלמידים שאין להם מחשבים בבית. גם אצלנו מזמן היו צריכים למצוא פתרונות יצירתיים אחרים חוץ מרכישת מחשבים. יש הרבה יוזמות של עמותות, ארגונים ואנשים פרטיים בתחום הזה, אבל הם לא יכולים להחליף את המדינה. בסופו של דבר צריכה להיות פה תוכנית רחבה, אחרת מפחיתים לגמרי את הסיכוי של אותו ילד להצליח. אנחנו רואים את המצוקה בשטח. אנשים לא מצליחים להבין שיש משפחות שאין להן בכלל מחשב, או שיש מחשב אחד לכמה ילדים".
עניין של מוטיבציה
״המתווה הנוכחי לחזרה ללימודים הוא הטוב ביותר שניתן היה להגיע אליו בתנאי המשבר שבו אנו נמצאים, אבל הוא מעורר הרבה מאוד חששות, בעיקר בשל הסיכון בהרחבת הפערים החברתיים, הרגשיים והלימודיים בקרב תלמידי ישראל, פערים שכידוע הם מהגדולים בעולם גם טרם משבר הקורונה", אומרת פרופ׳ מיכל בלר, נשיאת מכללת לוינסקי לחינוך. "יש ילדים שידי הוריהם אינה משגת לרכוש מחשבים, יש ילדים בסביבת לימודים שאיננה מתאימה להוראה מרחוק. כמו כן, אנחנו יודעים שהוראה מרחוק מחייבת הרבה מאוד מוטיבציה פנימית והשקעה אישית של התלמיד, ולא לכולם יש את זה. גם למורים חסרה הכשרה מתאימה בנושא של הוראה מרחוק".
בכל זאת, איך צולחים אתגר זה?
"צריך ליצור הכשרה למורים איך לעשות נכון את ההוראה מרחוק. בוודאי שלשבת כל היום מול הזום זה לא הפתרון. צריך ללמד את המורים לייצר אינטראקציה גם מרחוק. דבר חשוב נוסף הוא הקשר האישי בין המורה לתלמיד, למשל בשיחות וואטסאפ עם וידיאו, כדי להתעניין בשלומם של ילדים. כמו כן, נניח שיש מטלה מקוונת, המורה צריך לתת פידבק על המטלה, לא רק לוודא שהגישו אותה. הציפייה מהמורים לגבי למידה מרחוק היא אדירה, אבל הם צריכים לקבל את ההכשרה המתאימה, ולא לכולם יש אותה".
איך פותרים מצב שבו בבית יש כמה ילדים ומחשב אחד?
"חוץ מלעשות סדר ותורנות, אני לא מכירה שום פתרון אחר. המדינה מנסה לסייע בתחום הזה, ולרשויות המקומיות יש גם תפקיד חשוב בעת הזו. שידעו גם הן לתת פתרונות שהמערכת המרכזית לא מכירה, כמו למשל מרחבים דיגיטליים שהרשות יכולה להעמיד לטובת תלמידים שאין להם מחשב בבית".
העובדה שתלמידים רבים יתמקדו בלמידה מרחוק דורשת גם שימת דגש על החלק הבטיחותי שבעניין. "למידה מקוונת מתחילה מאבטחה ובטיחות", אומר יותם גוטמן, מנהל שיווק של חברת הסייבר סנטינל וואן. "קודם כל, חשוב לסדר לילדים, שיבלו כנראה זמן רב מול מסכים, סביבת ישיבה נוחה, מוארת וארגונית. שלא ילמדו על המיטה עם לפטופ על הברכיים, ככלל מחשבים ניידים ומיטות/כורסאות/ספות - זה מתכון לשריפות. שולחן יציב, כיסא נוח ותאורה נעימה הם הכרח. בנוסף, חשוב לקצוב את זמני הפעילות ולוודא שכל 45 דקות עד שעה הילדים קמים ומסתובבים קצת".
איך דואגים להגן על הילדים בסוגיית האבטחה?
"חשוב שהילדים ישתמשו בציוד משלהם ולא במחשב שלקחנו מהעבודה. חשוב למקם את המחשב ומצלמת הרשת במקום קבוע ולוודא שלא ניתן לראות מאחורי הילד דברים רגישים, כמו למשל אבא שיוצא מהשירותים או פרטים שיכולים לעזור לזרים (כגון כיתוב עם שם הילד, תמונות האחים וכדומה). כדאי להתקין כיסוי על המצלמה ולהרגיל את הילד שפרט לשיעורי זום, המצלמה מכוסה כל הזמן. מבחינת תשתית, עדיף לחבר את המחשב הנייד ישירות לראוטר בחיבור קווי ולא ב־wifi".