תוכניות רבות שפעלו במוסדות החינוך לאורך השנים הופסקו או מוטלות בספק בגלל הקורונה. העומדים בראש חלק מהפרויקטים הללו מנסים גם בימים אלה לעשות ככל הניתן על מנת בכל זאת אולי להמשיך בקיומן, אחרים משתדלים למצוא פתרונות יצירתיים, ויש גם כאלה שמבינים כי ככל הנראה ייאלצו להתאזר בסבלנות.
"קיבלנו הודעת אזהרה ממשרד החינוך שיש סיכוי סביר שהשנה לא יהיה תקציב לתוכנית 'רשת ערי מצוינות'. אבל כיוון שהתקציב עדיין לא אושר, אנחנו נאבקים כדי לשמור על הפרויקט", מספר אופיר פינס־פז, יו"ר המכון לשלטון מקומי באוניברסיטת תל אביב, המלווה את התוכנית שבה חברות 48 רשויות. התוכנית נוסדה ביוזמת קרן טראמפ ובהובלת המכון לשלטון מקומי באוניברסיטת תל אביב והיא מהווה בית מקצועי לרשויות מקומיות המעוניינות להרחיב את מעגל המצוינות בחטיבות הביניים ולהעלות את שיעור הניגשים לבחינת בגרות בחמש יחידות במתמטיקה ומדעים. התוכנית מהווה את אחד הכלים לצמצום פערים בחברה הישראלית, כאשר הרשויות הלוקחות חלק בתוכנית הן רשויות מקומיות מהפריפריה, מהמגזר הערבי ומהמגזר החרדי.
"יש פרויקט ממשלתי שנועד להגביר את מספר התלמידים בחמש יחידות במקצועות הללו, ואנחנו עוזרים לכך מהצד של השלטון המקומי, של העיריות", מספר פינס־פז. "התקציב שמשרד החינוך משקיע בכך הוא כ־70 מיליון שקלים בשנה, והתוצאות של התוכנית מאוד מרשימות. בהרבה מאוד ערים יש עלייה של %50 עד 250% במספר התלמידים שניגשים לבגרות חמש יחידות במתמטיקה ופיזיקה".
מהו המצב נכון לעכשיו?
"הודיעו לנו שכנראה התוכנית הזו לא תימשך בשנת הלימודים הקרובה בגלל המשבר התקציבי. כל המשק הישראלי נקלע למשבר קשה בגלל הקורונה, הממשלה צריכה לקצץ בתקציבי המשרדים ולכן יש גם צורך של משרד החינוך לקצץ בתקציבים שלו. אנחנו רוצים שהתקציב יישאר. תוכנית עם הישגים כאלה אסור לסגור. מספר המצטיינים במערכת החינוך הישראלית הוא יחסית קטן למדינות ה־OECD, ולכן סגירת תוכנית כזאת תפגע באופן משמעותי בסיכויים של התלמידים שלנו להשתלב בשוק העבודה במקצועות אטרקטיביים. אני לא מקנא בשר החינוך יואב גלנט, שצריך לקבל החלטות איפה לקצץ ואיפה לא, אבל פרויקט מצליח כזה יהיה עוול לקצץ".
הקורונה כנראה גם הכריעה את גורלה של התוכנית הפרונטלית של "הקוד המנצח לצעירים", המבוססת על תוכנית ייחודית למבוגרים שפיתח אלון אולמן. בחמש השנים האחרונות נלמדה התוכנית בעשרות בתי ספר בישראל, כאשר מטרותיה הן פיתוח ערכים ועקרונות של מצוינות, השגיות, הגשמה, יזמות, התפתחות אישית ומוטיבציה פנימית. "כעת, בשל איסור הכניסה של מורים מן החוץ לבתי הספר ובשל צמצום תשלום ההורים לתוכניות הלימוד הנוספות (תל"ן) להעשרה, הופסקה התוכנית הפרונטלית לחלוטין ובמקומה עברנו לפעילות דיגיטלית לבתי ספר ופרטיים", אומרת מיכל סולומונוביץ, אשת חינוך ושותפתו של אולמן בפיתוח התוכנית.
"התוכנית הזאת סייעה רבות בצמצום פערים חברתיים וכלכליים, היא נתנה כלים פרקטיים להצלחה גם למי שגר בפריפריה החברתית והגיאוגרפית ולא ספג את הכלים הללו בבית. בנוסף, דווקא בשנה מאתגרת כל כך יש חשיבות רבה להעצמת החוסן האישי של הילדים. זה לא פחות חשוב משיעורי החשבון או המדעים".
אנחנו נשארים בארץ
הקורונה גם מעמידה בסימן שאלה גדול את כל התוכניות שבמסגרתן תלמידים יוצאים מחוץ לגבולות המדינה. כך למשל, בשל הנגיף, כלל המשלחות לפולין מאז חודש פברואר בוטלו. לאחרונה הודיע משרד החינוך כי סבב המסעות לפולין בחודשי אוקטובר־נובמבר, שבמהלכו היו אמורות לצאת 145 משלחות, יבוטל בעקבות הקורונה ושכרגע נשקלות חלופות. כמו כן, טיסות לחו"ל לא יתקיימו, לפחות לעת עתה, גם בבית הספר לשגרירים צעירים, הפועל במסגרת המרכז הישראלי למנהיגות צעירה. התוכנית של בית הספר לשגרירים צעירים שבה משתתפים תלמידי תיכון מעשרות בתי ספר בישראל מקנה לתלמידים את יסודות הדיפלומטיה והיחסים הבינלאומיים, ובמסגרתה יוצאות בכל שנה משלחות רבות לבירות העולם לשליחות דיפלומטית. התלמידים מקיימים פגישות בפרלמנטים, לוקחים חלק בפעילויות הסברה מול הקהילה והתקשורת המקומית ומקיימים שיח עם מקביליהם התלמידים.
"המשלחות האלה הן השיא של קורס השגרירים. במהלכן השגרירים הצעירים מיישמים את הידע, הערכים והכישורים שלמדו במשך שנתיים", אומר השגריר בדימוס יצחק אלדן, ראש בית הספר לשגרירים צעירים. "בשל משבר הקורונה פסקו לחלוטין משלחות השגרירים הצעירים לחו"ל. נכון לרגע זה כבר בוטלו שש משלחות שהיו אמורות לצאת מאז תחילת המשבר. כמו כן, פרויקט נוסף שנעצר הוא תוכנית חילופי הנוער, שעליה סוכם בינינו לבין קנצלר אוסטריה במהלך מפגש של משלחת השגרירים הצעירים לווינה ערב פרוץ משבר הקורונה".
החשש להידבק מונע גם את קיומן של תוכניות שבהן קיים חשש למפגש אקראי עם חולי קורונה. "בשנים האחרונות התקיים פרויקט מיוחד ברשת מרכזי "עלה" לילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית קשה", מספר הרב יהודה מרמורשטיין, מנכ"ל ומייסד הרשת. "הפרויקט היה סביב נושא הקיימות ושמירה על הסביבה. זהו אחד הפרויקטים המדהימים שלנו כבתי ספר הנותנים מעטפת גדולה ואיכותית לילדים. למעשה, עד הקורונה הילדים היו יוצאים למרחב, אוספים יחד עם הצוות חומרים למיחזור ומכינים מהם מוצגים שקישטו את המרחב הבית־ספרי והעניקו לילדים אור ואושר. בנוסף, היינו מקבלים מהקהילה חומרים למיחזור וכל הצדדים יצאו מנצחים: הקהילה מיחזרה ושמרה על הסביבה, והילדים הכינו מיזמים מעניינים".
כיצד הקורונה שינתה את המצב?
"הפרויקט הזה פסק לגמרי. מפני שהילדים הם בסיכון גבוה, אנחנו לא יכולים להוציא אותם לקהילה. בנוסף, אנחנו גם לא יכולים לקבל חומר למיחזור מהקהילה. לכן הפרויקט המדהים הזה מושהה עד להודעה חדשה".
לא שרים בזום
תוכנית נוספת שלא תיערך השנה היא "כיתה כמקהלה", שהתקיימה במסגרת הפקולטה לחינוך מוזיקלי במכללת לוינסקי לחינוך. "כבר כמה שנים במסגרת התוכנית הסטודנטים שלנו היו מגיעים לבתי ספר יהודיים וערביים ומלמדים את התלמידים שירים וחומרים מקהלתיים בעברית ובערבית. בסוף השנה היה מתקיים אצלנו במכללה מפגש של כ־300 תלמידים שמשתתפים בפרויקט", מספרת ד"ר ביאטריס בר, ראש תוכנית התנסות בהוראה בפקולטה לחינוך מוזיקלי בלוינסקי. "השנה הפרויקט לא יתקיים, וגם נאלצנו לבטל את הכנס של השנה החולפת".
מה בעצם מונע מהפרויקט להתקיים השנה?
"השנה התנאים לא מאפשרים. על פי התוכנית שלנו, בכל כיתת מקהלה מתנסים בין שלושה לחמישה סטודנטים. המתווה החדש של משרד החינוך אוסר על כמות גדולה של אנשי צוות חינוך להיכנס לאותה כיתה או להתנייד בין הכיתות. לכן לא ניתן יהיה לאפשר לכל הסטודנטים להתנסות בכיתת מקהלה, וגם לא ניתן לבצע רוטציה בין הסטודנטים, הנוגדת את נוהלי משרד הבריאות. כמו כן, בימים שהתלמידים כן יגיעו לבית הספר במסגרת הלמידה המשלבת לימודים מרחוק הם ילמדו בקפסולות, וכרגע גם לא ברור אם ייכללו בימים האלה לימודי מוזיקה. ההתמקדות תהיה מן הסתם בלימודי לבה".
חשבתם על האופציה להעביר את הפרויקט בזום?
"אי אפשר ללמד זאת בזום. אי אפשר בזום לשיר במקהלה באופן סינכרוני, כי הרבה פעמים את רואה את הדברים בדיליי מסוים. ניסינו את הפתרון הזה כבר איך שהחלה הקורונה, וזה פשוט לא הלך".
בר מציינת ש"זאת שירה מאוד מיוחדת שמחנכת את התלמידים להקשבה, לקשב, לסבלנות אחד כלפי השני, לחוויה מוזיקלית ביחד. בעת השירה באים לידי ביטוי גם ילדים שמעולם לא פתחו את הפה. ילדים ביישנים בתוך מקהלה פתאום מסוגלים לשיר, לבטא את עצמם ולפתח תחושת שייכות. יתרון נוסף של הפרויקט הוא המפגשים שהיינו עושים בין בתי הספר היהודיים והערביים. כמו כן, אחד מבתי הספר שהיינו מגיעים אליו הוא 'קוממיות' בבני ברק, שרוב התלמידים בו הם ילדי מהגרים ופליטים. שם בזכות השירה המקהלתית הם גם למדו עברית ואפילו שרו משירי סשה ארגוב. אני מאוד מתוסכלת מחוסר האפשרות לקיים השנה את התוכנית בשל הגבלות הקורונה. זהו פרויקט מאוד חשוב לתלמידים וגם לסטודנטים, ואני שוברת את הראש מה ניתן לעשות בעניין".