מרכזי קשר בין הורים לילדיהם הם מקומות המסתירים הרבה קושי ועצב ומיועדים לאותם מקרים בהם לתקופה מסויימת, לעיתים ממושכת, נדרש פיקוח של עובדות סוציאליות ועובדי רווחה אחרים על מפגש בין הורה לילדו כחלק משיקום הקשר ההורי.
קשת המקרים המגיעים לכל אחד מכ-70 מרכזי הקשר ברחבי הארץ נעה בין הורים שאיבדו את המסוגלות ההורית משלל סיבות כמו התמכרויות, הסתבכות כלכלית ועוד, דרך הורים שנקלעו לסכסוכי משמורת מכוערים בעת גירושים ועד הורים מזניחים, מנוכרים ואף חשודים או מורשעים בעבירות פליליות שבחסות שירותי הרווחה משקמים את מעמדם ההורי לאחר שילדם הוצא זמנית מחזקתם לקלט חירום או משפחת אומנה.
ל"מעריב" נודע כי הורים רבים, בעיקר אבות גרושים, שבימים כתיקונם מורשים לפי צו בית משפט לפגוש את ילדיהם פעם בשבוע למספר שעות בין כתלי "מרכזי הקשר" בלבד, ניצבים מאז פרוץ המגיפה, גם לאחר החרגת שירותי הרווחה כחיוניים, מול שוקת שבורה נוכח פעילותם החלקית ולעיתים סגירתם של המרכזים בערים רבות.
במהלך החודשיים האחרונים, הגיעו למעריב מספר פניות של אבות המעידים על אי תפקודם של מרכזי קשר בחסות הגבלות הריחוק החברתי של מגיפת הקורונה, תוך הפניית אצבע מאשימה אל משרד הרווחה המתווה את מדיניות המפגשים במרכזי הקשר של מחלקות הרווחה ברשויות המקומיות בימי המגיפה. עדי מספר: "אני הייתי במרכז קשר הכי הרבה זמן מכל מי שביקר שם, חודש ושבוע, ואז התחיל כל הקטע של הקורונה. ל'מרכזי הנזק' אי אפשר היה להגיע בגלל החשש של הידבקות וחירטוטי רווחה, וכך יצא שאני ראיתי את הילד בזום בדיוק לעשר דקות כי כבר אחרי זה הוא לא סבלני. זה לא נוח לו ולא לאותו אדם וסתם מוציא תיסכולים".
"עובדי הרווחה לא נתנו לי כל פתרון אחר לפגוש את הילד והם פותרים אותי בגלגול האחריות על הנחיות משרד הבריאות. בחוויה שלי נעשה המינימום האפשרי מצידם, לצאת ידי חובה כדי שאוכל לשמר את הקשר עם הילד. מרכז הקשר, בצורה הוירטואלית, לא רק שלא עושה את מה שהוא אמור לעשות, אלא רק גורם נזק, ריחוק ותסכול נוסף בקשר ביני לבין הילד שלי", הוסיף.
אסף (שם בדוי) מספר: "אני הייתי במרכז 'קשר' עד תחילת הסגר הראשון במרץ, אז הרווחה סגרה את המרכזים. לשמחתנו כשפנינו לבית המשפט, הדבר האיץ את תהליך החזרה להסדרי ראייה רגילים, אבל בכל סבב של הגבלות מתברר שמרכזי הקשר האלה הם בדיחה. גם מאז הסגר השני הקצו לכל הורה שעה בשבוע בלבד, לא משנה אם יש לו ילד אחד או שישה. זה לא יותר מעלה תאנה לרווחה מול בתי המשפט כדי לגרור הורים בתהליכים ארוכים של חודשים, באמתלה שבינתיים נשמר הקשר עם הילד כביכול".
עו"ד דקלה סומך-קרם, המתמחה בדיני משפחה, אמרה למעריב: "מאז הושבתו עם פרוץ המגיפה, כבר אמנם נפתחו מרכזי הקשר, אך הם פועלים במתכונת שונה מבעבר וחלק מהמפגשים נדחים או מתקיימים דרך הזום, דבר אשר גורם לריחוק בין ההורה לילד. במקום לחשוב על פתרון יצירתי כגון קיום מפגשים באוויר הפתוח, החליטו בחלק ממרכזי הקשר לסגור דלתות, הפתרון הקל ביותר. כאשר מדובר בפעוטות יש חשיבות רבה לתדירות הקשר. בנוסף לכף גם הילדים וגם ההורים מתגעגעים האחד לשני. אין תחליף לחיבוק אין תחליף למפגש פנים מול פנים".
היא המשיכה: "הגבלת פעילות מרכזי הקשר בתקופת הקורונה הינה בבחינת מחדל חמור. אם שירותי הרווחה הוחרגו מהסגר כי הם חיוניים הרי שזה רק מראית עין. בפועל משרד הרווחה לא רואה במרכזי הקשר שירות חיוני ומה יותר חיוני משיקום הקשר בין הורה לילד?".
אב שנעזר בעו"ד סומך-קרם סיפר: "כשפנינו למנהלת מרכז הקשר בבקשה לקיים לפחות שיחות זום, היא השיבה לי שאינה יודעת לתפעל שיחות זום. אז ביקשתי לקיים שיחת וידאו בוואטסאפ ושמי מהנוגעים בדבר 'יקריב' את הנייד הפרטי שלו למען מטרה נעלה זו. כל הנוגעים בדבר סרבו. פניתי לביהמ"ש אבל השופט קבע שהוא סומך על מרכז הקשר ושיקול דעתו".
במשרד הרווחה מסבירים: "הקורונה הביאה לפתחינו אתגרים לא פשוטים באשר לדרך מתן השרות במרכז הקשר. במהלך כל תקופת הקורונה לא הייתה כל הנחייה לסגירת מרכזי הקשר, אבל יחד עם זאת, מתכונת העבודה הותאמה כאמור למתווה של משרד הבריאות, כך שבפועל חלק מהמפגשים המשיכו להתקיים פנים מול פנים לפי ההנחיות וכללי המיגון הנדרשים. במקרים בהם לא התאפשרה פגישה פנים מול פנים, התקיימה פגישה מקוונת. מעבר למספר ימים מצומצם בחודש מרץ, בהם הייתה הנחייה לקיים את המפגשים רק בצורה מקוונת, לאורך כל התקופה ההנחיה היא שיש לעשות מאמצים על מנת המפגשים יתקיימו פנים אל פנים".