למרות שאולי זה מרגיש לנו שהדרכת הורים נכנסה אל חיינו רק בעשורים האחרונים, ההתערבות החינוכית הפופולארית הזו קיימת כבר משנות ה-60 של המאה הקודמת.
אם עד לפני כמה שנים הדרכת הורים הייתה מושג שהיו אנשים שלא ממש הבינו מהי מטרתו, עד כמה הוא יעיל ועד כמה הוא נחוץ, נדמה שלא משנה לאן נסתכל היום, נתקל או במדריכת הורים או במישהו שנעזר בהדרכת הורים - כי יש צורך וביקוש עצום בתחום. כל הורה רוצה לדעת יותר על גידול ילדיו, שואף להיות הורה טוב יותר, לעשות כמה שפחות טעויות, להכיל את ילדיו, לתמוך בהם בשעת משבר ולקבל כלים להתמודדות בזמנים קשים וגם עם מצבים יומיומיים. הדרכת הורים עוזרת להורים להבין את הילדים טוב יותר וכשזה קורה, קל יותר להתמודד עם האתגרים ולהפוך הורים סמכותיים, מכילים, מעצימים ומאושרים יותר.
אם בעבר הדרכת הורים נחשבה לפריבילגיה השמורה לאנשים שיש להם כסף, שיכולים גם להרשות לעצמם אחות לילה ומדריכת הנקה - כיום הדרכת הורים היא כבר לא בגדר זכות, היא בגדר חובה. כיום אפילו גורמים חינוכיים ורפואיים מפנים הורים להדרכת הורים.
אם הגעתם לנקודה שבה אתם שוקלים לפנות להדרכת הורים, חשוב שתדעו שבתוך הגישה החינוכית הזו קיימות גישות טיפול שונות. כדאי שתכירו את הבולטות שבהן ותמצאו הדרכה הפועלת על פי הגישה שאתם הכי מתחברים אליה.
הגישה האדלריאנית: האדם שולט בגורלו
מכון אדלר הוקם בישראל בשנת 1963, הוא אחד מתוך מספר מכוני אדלר הממוקמים בעולם והוא הגדול שבהם. מכון זה היה הראשון בישראל שעסק בהדרכת הורים, הנחיית קבוצות להורים, לימודי הנחיית הורים ולימודי הדרכת הורים למטפלים.
הגישה האדלריאנית, הפופולארית והוותיקה, מושתתת על תורתו של אלפרד אדלר, מייסד הפסיכולוגיה האינדיבידואלית. אדלר ראה באדם יצור שלם בפני עצמו (עיקרון ההוליזם), שעליו לקחת אחריות על תוצאות התנהגותו. גישה זו טוענת כי כל אדם קובע את מהלך חייו על ידי הבחירות וההחלטות שלו, שיש לו חופש בחירה והוא יכול לשנות אותן בכל רגע נתון. כל התנהגות מיועדת להשיג מטרה מסוימת, צריך להבין בשביל מה ילד עושה משהו ולא למה הוא עשה את זה.
הגישה מציעה להורים שיטת חינוך שבה על הילד לקחת אחריות למעשיו והיא מאמינה כי הוא לומד המון על התנהגות והחיים מהתבוננות בהוריו. בהדרכת הורים המבוססת על גישתו של אדלר, מקבלים ההורים כלים האמורים לסייע להם לייצר סביבה משפחתית יציבה ותומכת, שמטרתה לגדל ילדים בטוחים, עצמאיים שיהיה להם בסיס יציב להשתלבות בחברה. מטרתם של כל הילדים היא בסופו של דבר להשתלב בחברה ולהשתייך, להרגיש שייכים (בבית, בבית הספר, בגן ובשלב מאוחר יותר בכל מקום אליו יפנו בחיים).
הגישה האדלריאנית מאמינה כי על ההורים להציב בפני הילד מגוון אפשרויות לבחירה, כדי לאפשר לו לבחור, לפרש את המציאות ולבחור בדרך הנכונה והעצמאית. על ההורה לעזור לילד לחוש סיפוק, ללמד אותו ולהנחות אותו כיצד לתפוס את המציאות שלו ולהבין שהוא אחראי על הבחירות בחייו וההשלכות שלהן.
בהדרכות ההורים של אדלר עובדים, בין היתר, על דרכי חינוך המושתתות על הבנת צרכיו של הילד, עידודו ושיתופו במה שקורה בבית. מנסים לחזק את מערכות היחסים בתוך המשפחה (הורים וילדים, גירושי הורים ויחסים בין אחים). כמובן ששמים דגש גם על סמכות הורית והצבת גבולות, לומדים איך לעשות זאת ללא עונשים, מאבקים ובצורה מכבדת ומכובדת.
גישת הסמכות החדשה: חברות, חופשיות ופלורליסטיות
הסמכות הישנה, דגלה בכך שבין ההורה לילד צריך להיות מרחק, שהילד אמור להסתכל מלמטה על ההורה, שהוא הדמות הסמכותית והמכובדת. הדבר היה נכון גם לגבי הקשר ששרר בין ילדים למורים (זוכרים את הימים בהם הילדים היו קמים כשמורה היה נכנס לכיתה?). כיום הורים רוצים לשמור על קרבה לילדים, הם לא מחפשים צאצאים צייתנים, הם מחפשים יחסי חברות. המצב החדש גרם לקשרים חמים, רגועים ונעימים בתוך המשפחה. אבל לכל פלוס יש גם מינוס, המציאות החדשה גרמה גם לקושי ביצירות סמכות, הורים רבים פשוט לא יודעים היכן עובר הגבול בין הורה חברי לבין הורה סמכותי וכך גם הילד.
הסמכות החדשה הוא מיזם של קבוצת פסיכולוגים העובדים במרפאה לסמכות הורית במרכז שניידר לרפואת ילדים, שהוקמה בשנת 2004. גישה זו טוענת כי אחד הגורמים העיקריים לעלייה בתופעת האלימות והפשיעה בקרב בני נוער וילדים - היא קריסתה של הסמכות ההורית. הגישה טוענת כי קיימת כיום הכרה מחודשת בצורך בסמכות, אבל תוך שמירה על חופש בחירה, חינוך לאוטונומיה ופלורליזם תרבותי.
הסמכות החדשה מבוססת על שלושה עקרונות:
- נוכחות הורית - מצב שבו ההורה נוכח בחייו של הילד, לטוב ולרע, תמיד, בכל מצב. נוכחות מעידה על אכפתיות וכשילד חווה הורה שנוכח בחייו, הוא מתרגם את התחושה מהשגחה הורית להשגחה עצמית (מצב בו הוא מתחיל להיות מסוגל להשגיח על עצמו ולומד מטעויות ומצבים מסכנים).
- שליטה עצמית - במקום לשלוט בילד ולגרום לו לציית להורה כפי שהיה נהוג בעבר - הגישה שואפת ללמד את הילד לשלוט בעצמו. המטרה היא לווסת ולהגביר את השליטה העצמית של ההורה ובכך גם לשפר את הוויסות העצמי של הילד. הגישה טוענת כי הורים ששולטים בעצמם ומחזקים בכך את סמכותם, יכולים להשיג תוצאות טובות יותר מהורים שנוהגים לבחור בענישה המסורתית.
- רשת תמיכה עבור ההורים - מדובר ברשת המבוססת על כל הקרובים והסובבים את ההורה (בני משפחה, חברים קרובים, אנשי חינוך, שכנים ועוד). רשת זו צריכה לתת להורים גיבוי בעת פעולה, בעצם להסמיך אותם לפעול ולתת תוקף לפעולות שלהם. מחקרים מעידים על כך שהורים שזוכים לתמיכה מקטינים חיכוכים עם הילדים, בטוחים יותר בעצמם ומשפרים את מעמדם.
גישת ההתנגדות-הלא-אלימה: מאבק בבעיות התנהגות אצל ילדים
פרופסור חיים עמר, מפתח גישת הסמכות החדשה, הוא גם מפתח גישת ההתנגדות הלא אלימה. הגישה פותחה כחלק מעבודה עם הורים ובמסגרת הדרכת הורים, במצבים בהם הורים הרגישו שהם חסרי אונים בהתנהלות עם הילדים משורה ארוכה של סיבות, כגון: אלימות בין אחים, התנהגות כפייתית, בעיות בבית הספר, בעיות התנהגות, ADHD ועוד. הדרכת הורים הדוגלת בשיטה זו, שמה לה למטרה להוציא את ההורים מאותו מצב חסר אונים, ליצר סמכות הורית חדשה, ליצור סדר יום ביתי-משפחתי, להגביר את הנוכחות ההורית, התמיכה ההורית וכל אותם מאפייני הסמכות החדשה.
הגישה המסוימת הזו, מיושמת בפרויקטים ברחבי הארץ: במסגרת "אור ירוק" כדי למנוע תאונות דרכים בקרב בני נוער, כחלק מפרויקט "עיר ללא אלימות" בערים שונות, בגנים, בתי ספר וגם ברחבי אירופה.
במסגרת הקורס להשגחה הורית (הנערך בבית הספר להתנגדות הלא אלימה), הם לומדים איך לשחרר ולהרפות את השגחתם, כיצד ניתן לייצר שיח פתוח, כנה אבל לא בהכרח שוויוני עם הילד, איך "לחסן" את הילדים מפני סכנות ולהיות מעורבים ונוכחים כדי למנוע סכנות מצד אחד ולהגביר את ההשגחה העצמית של הילד מצד שני.
לאתר הבית של פרופ' חיים עמר, מייסד הסמכות החדשה והגישה הלא אלימה >>
הגישה ההומניסטית (הרוג'ריאנית): טיפול ממוקד אדם
שיטה זו מנסה לסייע להורים להתחבר אל עצמם ואל הצדדים החזקים שבהם. הגישה מציבה את ההורה במרכז, כאדם בעל תפקיד מרכזי במשפחה, כדמות סמכותית ומעצימה, כאדם בעל צרכים וזכויות המנסה למצוא את דרכו האישית בעולם ההורות.
קרל רוג'רס, האיש שמאחורי הגישה, היה אחד הפסיכולוגים הבולטים והמשפיעים של המאה ה-20. הוא האמין שכל אדם הוא יצור טוב מטבעו, השולט בגורלו ומכוון את חייו לכיוון הגשמה עצמית. הוא טען כי האדם הוא אדון לגורלו, שיש לו חופש בחירה. הטכניקה של רוג'רס השפיעה על תחומים רבים, על פסיכולוגיה, על חינוך וגם על רפואה.
במהלך הדרכת הורים בגישה זו, מתבצע בעיקר שיקוף המאפשר להורים להוביל את הטיפול בעצמם, כדי לפתח יכולת הגשמה עצמית. טיפול ממוקד אדם דוגל בכך שלכל אדם רצון לצמוח ויכולת להשתנות, את הנטייה הטבעית הזו רוג'רס כינה "מימוש עצמי".
שפע של גישות ואפשרויות. מאיפה מתחילים?
לכל מי שההורות חשובה לו, מומלץ לפנות להדרכה הורית. בין אם אתם הורים לפעוטות או הורים למתבגרים: הורות היא מקצוע מאתגר, ולקיים אותה בזוגיות, זה אפילו מאתגר יותר.
הדרכות הורים מתקיימות בקבוצות או באופן פרטני. הדרכה קבוצתית מתאימה למי שמעוניין לרכוש השכלה כללית ולהתרם משייח עם זוגות הורים נוספים. היתרון המשמעותי של מפגש קבוצתי, הוא המחיר הנוח יותר ביחס להדרכת הורים פרטנית.
היתרון המשמעותי של הדרכה פרטנית, הוא המיקוד והיעילות של הליווי.
פגישות עם איש מקצוע מיומן, ייסיעו לכם לבחון את הקשיים הפרטיים שלכם ולעצב יחד סגנון הורי שמתאים לכם ומעצים את ילדיכם. בשיחות תוכלו להציג בפני איש המקצוע את הקשיים איתם ילדיכם מתמודדים, את הלבטים ואת השקפת העולם של שניכם.
מטפל מקצועי ומיומן, יידע לכוון אתכם לגישה שמתאימה לכל אחד מכם, לגשר על הפערים ביניכם ולהביא לתוצאות אפקטיביות מבלי לבזבז זמן מיותר.
במידה וילדכם חווה קשיים רגשיים, חברתיים או התנהגותיים, מומלץ לקבל הדרכת הורים מפסיכולוג או מטפל רגשי. הדרכת הורים ניתנת גם ע"י פסיכולוג ילדים במקביל לטיפול הרגשי בילד, והיא מביאה לשיפור כולל אצל הילד והמשפחה כולה.
לאתר אקספרטס המציע הדרכת הורים אונליין ע"י פסיכולוגים ומטפלים מומחים >>