מאז עברו תלמידי ישראל ללמוד בזום, דברים רבים השתנו במערכת החינוך, והקושי המרכזי שעליו מדווחים המורים והמרצים הוא בהעברת הבחינות. יותר ויותר מורים ומרצים כבר מודים כי מתחת לפני השטח צצה לה תעשייה חדשה של העתקה בבחינות. מדובר, בין השאר, במורים פרטיים, ברובם צעירים, המסכימים לפתור בחינות בזום - תמורת תשלום.
"בכל יום פונים אליי לפחות שני תלמידים שרוצים שאעשה עבורם את הבחינות", מספר ס' (26), בוגר תואר ראשון בהצטיינות בהנדסת תוכנה. ס' מוסיף: "בהתחלה הייתי עושה את זה רק עבור חברים ובני משפחה קרובים, אבל זה כבר עבר מפה לאוזן. בשבוע שעבר עשיתי לשני תלמידים שונים בחינות במקביל. בדרך כלל אני לוקח עבור פתרון בחינה בין 200 ל־350 שקל".
"אני יכול להבין את התלמידים שמעדיפים לשלם לי כדי שאפתור עבורם את הבחינות", הוא מוסיף. "חוץ מהשקט הנפשי ומהידיעה שיעברו את הבחינה בציון טוב, הם גם חוסכים לא מעט כסף. היום כבר אי אפשר לעבור בחינה בלי לשלם למורים פרטיים עבור השיעורים שלפניה. לעומת זאת, כשהם באים אליי, הם מסיימים את הסיפור ב־300 שקל".
א', סטודנטית לתואר ראשון באוניברסיטת בר־אילן, מספרת כי גם היא הסתייעה בחבר שפתר עבורה את הבחינה באנגלית. "בזכות הזום – העתקתי ועברתי את הבחינה", סיפרה. "אני לא מבינה למה אני בכלל צריכה להיבחן בבחינה הזו. אני רוצה לעסוק בתחום ההוראה, אבל אין לי שום כוונה ללמד אנגלית. זה לא הוגן שדורשים ממני להיבחן במקצוע שממילא לא קשור כלל לתחום שבו אעסוק בעתיד. זה סתם בזבוז זמן וכסף". עוד היא מספרת: "אני מבינה את מי שחושב שזה לרמות, ואני יודעת שאני עושה משהו שהוא אסור בהגדרה, אבל בסוף – כל מי שלומדות איתי לתואר עושות את זה. כולן כולל כולן. שאלתי את החברות והבנתי שאצא פראיירית אם לא אעשה את זה, ואין סיבה".
אולם התופעה לא רווחת רק באקדמיה. גם בבתי ספר תיכון רבים מדווחים על עלייה מובהקת בציוני התלמידים, שמקורה כנראה בהעתקות. "אני רואה עלייה של לפחות 10־15 נקודות בציונים של התלמידים שלי, וברור לי שהסיבה לזה קשורה לכך שיש העתקות. בסוף אין לי באמת דרך להשגיח על 30 ריבועים קטנים במסך. אני מנסה להתגבר על האתגר ולשלוח לכל כמה תלמידים שאלות בנוסחים שונים, אבל ברור לי שהם נעזרים במחשב ובחומר שבהישג ידם", מספרת עמרית בן־חיים, מורה מדרום הארץ.