על רקע פתיחת שנת הלימודים באוניברסיטאות ובמכללות, האקדמיה ממשיכה להתרחק מחלקים נרחבים בחברה הישראלית, שאינם מבוססים כלכלית, כך מצא מכון גיאוקרטוגרפיה בבחינה שערך עבור אייסף, הקרן הבינלאומית לחינוך, הפועלת לצמצום פערים חברתיים בחברה הישראלית באמצעות לימודים אקדמיים.

בבחינה של אייסף נבדק אם המצב הכלכלי של הורי הסטודנטים מאפשר להם לסייע לילדיהם במימון התואר ועד כמה למידה מקוונת, בהנחה שחלק משמעותי מהלימודים יהיה מקוון גם בשנה הסטודנטיאלית הקרבה, פוגעת בציבור הסטודנטים שאיננו בעל אמצעים מספיקים. הנתונים מעידים על פערים כלכלים־חברתיים גדולים, שעלולים לפגוע בשכבות החלשות בחברה הישראלית.

על פי נתוני הסקר, 48.6% מהנשאלים מאמינים כי לא יוכלו לממן לימודי תואר עבור ילדיהם בהנחה ויתחילו לימודים אקדמיים, והנתון מחמיר ככל שהכנסת והשכלת המשיבים יורדת. בעוד כ־65% בעלי הכנסה מתחת לממוצע העידו כי לא יוכלו לממן לימודים גבוהים לילדיהם, רק 13% מבעלי הכנסה מעל הממוצע העידו כי לא יוכלו לעשות כן.

גם להשכלת ההורים יש השפעה ניכרת על היכולת לפרוץ את מעגל חוסר ההשכלה, ובעוד כ־63% מבעלי השכלה אקדמית מעידים כי יוכלו לממן לימודים גבוהים לילדיהם, רק 26% מבעלי השכלה תיכונית ומטה יוכלו לעשות כן. ניכר שהציבור חש כי כמעט בלתי אפשר לשבור את המעגל, שלא מאפשר למעוטי יכולת כלכלית להפוך לדור ראשון באקדמיה.

בנוסף, 52% מהנשאלים העידו על חסמים משמעותיים שימנעו או יפריעו ללמידה מקוונת מהבית בשלל דרכים. כך למשל ל־20.7% מהישראלים אין חיבור אינטרנט איכותי ויציב מספיק. רוב משקי הבית כוללים יותר מילד אחד במערכת החינוך, ו־19.7% העידו כי אין מספיק מחשבים עבור כולם.

כ־18.1% אמרו שהתנאים הפיזיים והצפיפות מהווה גורם מפריע שלא מאפשר למידה מקוונת. רק 40.2% טענו כי אין גורמים שיפריעו ללמידה מהבית או ימנעו אותה. בקרב משפחות עם הכנסה מתחת לממוצע המצב קשה עוד יותר, ורק 35.8% לא מצאו גורמים מפריעים.