על הפיחות בשימוש במושג "גננת": "מוות וחיים בידי הלשון" (משלי). האם זה נכון גם לגבי מקצוע ה"גננת"? המושג "גננת" נזכר בתקשורת הכתובה והמילולית מידי יום, גם במסמכים רשמיים נעשה שימוש במושג מבלי להקפיד על מהות המקצוע ודרישות הסף המחייבות שימוש בו.
- האם יעלה על הדעת לקרוא לאחות בשם רופאה?
- האם מטפלת באמנות או בתנועה תיקרא פסיכולוגית?
התשובות ברורות. אם כך, מדוע כל מי שמטפלת בילדים, מספיק שתהיה לה תעודת לידה, מכונה בציבור ובתקשורת גננת? בשבוע שעבר עברה הצעת חוק חשובה "איסור התחזות לגננת" של חברת הכנסת קטי שטרית בקריאה טרומית. ח"כ שטרית כותבת שההצעה נועדה להגן על הציבור מפני מתחזים המפעילים מוסדות בלתי מפוקחים. אני מבקשת להפנות את תשומת ליבכם גם לכבודן של הגננות.
גננת היא מחנכת בגיל הרך בעלת לפחות תואר ראשון בגיל הרך וסיום מוצלח של שנת התמחות. הגננת למדה באקדמיה לפחות ארבע שנים לצורך הזכות להשתמש בתואר "גננת". אנחנו קוראות לאנשי הציבור והתקשורת להקפיד בלשונם בטרם הם עושים שימוש במושג "גננת", ולבדוק האם אכן מדובר ב"גננת". השימוש השגוי והמטעה במושג "גננת" גורם לפיחות במעמד המקצוע החשוב כל כך, לזלזול בו ולבריחתן של גננות מהעיסוק החשוב כל כך החינוך בגיל הרך.
אין עוררין על העובדה שלחינוך בגיל הרך משמעות אדירה לחוויית הילדות של הילדים בהווה ולהתפתחותם העתידית. בשנים הראשונות בחיי הילד והילדה נחקקים דפוסים ומאפייני התנהגות שמלווים אותם ומשפיעים על מאפייני הלמידה, דרכי התמודדותם והסתגלותם בהמשך החיים. כדי שילדים צעירים יזכו לחוויות איכותיות, יפעלו, ישחקו, ילמדו, ויחוו חוויות ילדות עשירות, וכדי שהם ייהנו מן ההזדמנות להתפתח ולמצות את הפוטנציאל הגלום בהם, יש לדאוג, מעבר לטיפול והדאגה לבריאותם וביטחונם, לחינוך איכותי מהינקות. את החינוך הזה נותנות לילדנו ונכדינו הגננות. גננות שרכשו ידע אקדמי ומקצועי מבוסס במסגרת אקדמית מוכרת.
גני הילדים בישראל מנותקים מבתי הספר והגננות בנוסף להיותן נשות חינוך הן גם המנהלות של גנן. גננת בגן הילדים אחראית על התנהלות הגן במגוון תחומים:
- מכוונת ומובילה את הצוות
- קובעת את סדר היום ודרכי הפעילות בגן
- אחראית על תכנית העבודה ועל ביצועה. הגננת אחראית על חינוך במגוון תחומי ידע (כמו חשבון, טבע, אוריינות, אמנות, ספורט וספרות)
- מלמדת על פי תכנית ליבה שמחייבת ומגדירה את התכנים ומתווה יעדים שאליהם יש לשאוף בגן
- הגננת אחראית על חינוך במכלול תחומי ההתפתחות של הילד (רגשית, חברתית, קוגניטיבית, וגופנית) - אחראית על דרכי מעקב והערכה
- מנהלת את הקשר עם ההורים ועם הקהילה
- ממונה גם על העניינים הארגוניים של הגן - ניהול הגן ועבודה מול הקהילה והרשות
במהלך לימודיה רוכשת הגננת מיומנויות רבות הכוללות: חינוך ילדים במכלול תחומי התפתחות (רגשית, חברתית, קוגניטיבית, וגופנית); כתיבה וביצוע תכנית הוראה, המתבססת על תכנית הליבה, במגוון תחומי ידע (חשבון, טבע, אוריינות, אמנות, ספורט וספרות); קביעת סדר היום ודרכי הפעילות בגן; קביעת יעדים, ביצוע מעקב והערכת ילדים; ניהול ועבודת צוות; קשר עם הורים וקהילה; ארגון וניהול הגן; עבודה עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים.
המועצה להשכלה גבוהה ראתה חשיבות ההכשרה של גננות והחליטה להעריך את איכותן. עמדתי בראש הוועדה ויחד עם חברי הוועדה בחנו את התוכניות של המכללות לחינוך, נפגשנו עם המרצים, ההנהלה והסטודנטיות. הגשנו את חוות דעתנו למועצה להשכלה גבוהה ובישיבתה ביום 20.3.2018 המועצה קבלה את המלצות הוועדה. המכללות לחינוך קבלו את ההמלצות ופעלו לבסס ולהיטיב את הכשרת הגננות.
המחאה החברתית (2011) הביאה להרחבת חוק חינוך חינם לילדים מגיל שלוש והמחנכות של ילדים מגיל שלוש הן גננות (בעלות תעודת הוראה ותואר). השנה, משרד החינוך קיבל על עצמו אחריות לחינוך תינוקות ופעוטות. אנו תקווה שקרוב היום בו גם הם יזכו לחינוך מותאם מגננות מוכשרות. עד אז, אל לנו, בשום מקרה לכנות בתואר "גננת". את מי שלא הוכשרה גם אם היא עוסקת בחינוך פעוטות. גננות ראויות להערכה רבה על עשייתן החינוכית. הן זכו בשם "גננת" בזכות ולאחר השקעה רבה. שימוש לא מבוקר בשם מהווה זלזול במקצוע ופוגע בהן ובילדים בגיל הרך, ילדים שהם העתיד של כולנו.
הכותבת היא ראש המעבדה לחקר הגיל הרך בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב, חברת הנהלת העמותה למען הילד בגיל הרך