מחקר של ד"ר אורי שטרנברג מהחוג להנדסת תעשייה וניהול במרכז האקדמי לב עסק בשאלה אם שיעור המורים המתפטרים עלה בשנתיים האחרונות ומדוע.
המסע לתיקון הדימוי של תחום ההוראה: במה צריכה מערכת החינוך להשקיע?
משבר במערכת החינוך? בצפון מבהירים: "יש לנו עודף של מורים מבקשי עבודה"
מממצאי המחקר עולה כי בשנים האחרונות תמיד היה אחוז מסוים של מורים שהתפטרו מתפקידם ועברו למקצועות אחרים. לפי הממצאים, יש חמש סיבות עיקריות לכך: שחיקה מקצועית, תנאי שכר, מעמד המורה בחברה, עומס משימות והאקלים הבית-ספרי.
אחוז העזיבה בעשור האחרון היה יציב, אך כבר בשנת 2019, עוד לפני פרוץ המגיפה, אחוז המתפטרים גדל לעומת השנה הקודמת לה ועמד על כ-4.5%. אולם, העלייה בהיקף הפרישה לא נעצרה שם, ולפי מחקר איכותני והקולות שעולים מהשטח, המגמה ממשיכה לעלות.
ד"ר שטרנברג מסר: "היקף הנשירה המתגבר של המורים מצביע על צורך בהתערבות מעמיקה מעבר לנושאים שעליהם מתקיימים הדיונים הנוכחיים. בעוד העיסוק המרכזי כעת הוא בשכר המורים, נראה כי אין כל עיסוק בנושאים חשובים לא פחות, כמו תנאי העבודה של המורים, האוטונומיה של המורה וגודל הכיתות. מחקרים מראים כי השכר הוא רק עניין אחד שמוביל לפרישה של מורים, ובמקרים רבים הוא לא המהותי שבהם".
לסיכום, הוא מציין: "מתווה שכר חדש יביא להשפעה מסוימת על היקף הנשירה של המורים. עם זאת, מתווה זה לא צפוי להביא לשינוי של ממש במעמד המורים ולא באופן שבו רואים אותם ההורים והתלמידים".