פחות מחודש וחצי לבחירות, וש"ס שוב מחזיקה בזכויות היוצרים על שיח הרעב בישראל. גם השבוע הוכיחו הקמפיינרים של המפלגה שאין להם שום כוונה להשאיר את השטח פנוי למתחרים. אחרי ההפגנות מול ביתו של יאיר לפיד וההתנפלות על שכונת רמת אביב בתל אביב, הגיעו השבוע הפיתות שעליהן התנוסס הכיתוב, "יאיר לפיד דואג לסושי, ש"ס תדאג ללחם".
"קמפיין הפיתות" הוא עליית מדרגה ברורה בחידוד המסרים של ש"ס. "בצפון תל אביב חוגגים, בדרום תל אביב שקופים", זועקות מודעות המפלגה מקירות הפרסום ברחבי העיר ללא הפסקה. "הבנו שהכותרת הזאת עושה עבורנו את העבודה ומצליחה לספר את הסיפור של שני מיליון ישראלים, שקמים כל יום לעבודה בלי שהם מצליחים לגמור את החודש", אמר השבוע ל"מעריב" גורם המעורב בקמפיין.
כמה מפלגות פרסמו השבוע את התוכנית הכלכלית שלהן, אבל לפי שעה זו של ש"ס מתעכבת. לפני ימים אחדים מסר גורם בכיר במפלגה בשיחה עם "מעריב־סופהשבוע" כי "אנחנו נפרסם תוכנית שתשים דגש על דאגה לשכבות החלשות והגדלת הסיוע לפריפריה". הוא הבטיח כי "התוכנית לא תהיה נטולת בסיס ותציג גם מקורות תקציביים למימושה".
בינתיים דרעי חורש את הארץ מדי יום, בדגש על הפריפריה. הוא ולפיד בונים את עצמם כצ'ילבות הרשמיות של בחירות 2015, ובש"ס מבטיחים כי במחסנית ממתינים כדורים נוספים ומפתיעים. "ככל שנתקרב לקראת הבחירות, הכפפות ירדו יותר ויותר. לא ניקח שבויים. הסקרים נותנים עכשיו למפלגה מספר חד־ספרתי של מנדטים, אבל מבחינתנו הישג דו־ ספרתי הוא לא מילה גסה".
אידיליה יהודית
ימים של אופטימיות עוברים גם על אלי ישי ומפלגתו יחד. אחרי שהימים שקדמו להגשת הרשימות לכנסת לא עשו עמו חסד, נראה שכעת הוא עבר את השלב הקריטי הנדרש בהתהוות המפלגה, כשלגופו מצוף עוצמה יהודית שהעלה אותו ממצולות הסקרים אל מעבר לאחוז החסימה. לא יהיה מוגזם להעריך שבניתוח היסטורי לאחור, ההחלטה הלא פשוטה שקיבל לצרף את ברוך מרזל תהפוך לנקודת המפנה בריצה לכנסת.
החיבור לאנשי עוצמה יהודית בהנהגת ד"ר מיכאל בן ארי, מרזל ואיתמר בן גביר נולד כבלוק טכני במהותו, אבל אסור להתבלבל: לפחות לפי אירועי הימים האחרונים נראה שהאידיליה בין הצדדים פורחת. החברים החדשים עובדים כתף אל כתף במטה המפלגה בירושלים, ואנשי עוצמה יהודית שותפים לכל המשימות המרכזיות. ימים יגידו אם בסופו של דבר החיבור יחזיק גם ביום שאחרי.
החיבור מחדש בין שטבון לישי, אחרי הפיצוץ של הרגע האחרון סביב החיבור עם מרזל, עולה יפה. השניים מסיירים יחדיו באירועים ברחבי הארץ ומפגינים זוגיות יציבה. שטבון ספג מכה קלה עם פרסומו של מכתב של הרב צבי טאו, מרבני הציונות הדתית שהעביר ביקורת חריפה על המהלך ועל המפלגה. אלא שבסופו של דבר גם הוא הבין שעם כל הכבוד לטוטאליות האידיאולוגית של חלק מהרבנים הדתיים־לאומיים, לפעמים צריך לגלות מידה של פרגמטיות ופרקטיות.
מטה ההסברה של המפלגה מכין את הקמפיין הדו-ראשי לקהל החרדי והדתי־לאומי. אל דוברות המטה הצטרף בימים האחרונים איש התקשורת יואב צור, עורך "מעריב" לשעבר ומי שהתחיל לעבוד במטה ההסברה של הליכוד בשבועותהאחרונים, אך סיים את תפקידו על רקע חילוקי דעות בין אנשי הקמפיין. כך או כך, ישי בונה על גירוד של מנדט נוסף אחד לפחות מקרב מאוכזבי יהדות התורה וש"ס, תחת הססמה "יחד להגדלת הכוח החרדי בכנסת". לציבור הדתי־לאומי הוא מביא את בשורת החיבור החדש עם החרדיות ואת מצעד התמיכה של הרבנים החרדים־לאומיים, בראשותו של הרב דוב ליאור מקריית ארבע.
אבל לא הכל ורוד. כך למשל יודעים במטה לדווח על קשיים משמעותיים מול אמצעי המדיה החרדיים, שלא יודעים כיצד לאכול את המפלגה החדשה. אנשי רכש המדיה של הקמפיין מתקשים לדבריהם לרכוש עמודי פרסום בעיתונות החרדית, או לקבל במה הולמת להצגת המסרים שלהם. "במובנים מסוימים אנחנו צועדים על קרקע בתולית ומשלמים על כך מחיר, אבל למרות הכל אנחנו מאמינים שיש לנו פוטנציאל גדול שעוד לא מומש בקרב המצביעים החרדים", אומרים במפלגה.
בסוף השבוע שעבר הפיקו מקורבי ישי גרסה משלהם ללהיט של פאר טסי, "דרך השלום". המילים מנסות לירות במקביל לשלוש מטרות -דתיים, חרדים והשכבות החלשות: "אבל אני בטוח שמרן בחר בך הנאמן / שתהיה הדגל / לאברך ולחייל ולחלש שגם יאכל / לא רק פרוסה קטנה של לחם".❖