גבירותי ורבותי, תיקו. הפער שפתח נתניהו בשבוע שעבר נסגר, הליכוד מובילה כעת במנדט אחד בלבד על המחנה הציוני. נתניהו איבד שני מנדטים, הרצוג־לבני הוסיפו מנדט, בהתחשב בטעות הדגימה מדובר בשוויון.



גם במדדים האישיים היה לנתניהו שבוע בעייתי. בשבוע שעבר הוא רשם בפעם הראשונה מאזן חיובי, כששיעור אלה שרוצים שימשיך עוד קדנציה בלשכת ראש הממשלה עבר לראשונה את שיעור אלה שלא רוצים (46-45). השבוע איבד נתניהו בשאלה הזו ארבעה אחוזים, בעוד מתנגדיו הוסיפו ארבעה אחוזים, בסך הכל לא רוצים אותו עכשיו 49% מהישראלים, רוצים אותו 42% בלבד. מינוס 7. זה הרבה יותר טוב מהמצב בתחילת הקמפיין (שיא שלילי של 66־30 לחובת נתניהו), אבל עדיין מדובר במספרים רעים למי שרוצה להיבחר מחדש.





הסקר השבוע מאיר עיניים ליאיר לפיד, שממשיך בקו ההתקדמות העקבי שלו כלפי מעלה. 11 מנדטים בשבוע שעבר, 12 מנדטים השבוע.



לפיד הוא קמפיינר משובח, אנרגטי, פייטר אמיתי שמפעיל מערכת משומנת ומתוקתקת עם צבא מתנדבים נלהב ואירועים גדושים. אילו ביצועיו כשר אוצר היו דומים לביצועיו כקמפיינר, הוא היה כבר ראש ממשלה.



הבעיה הגדולה שלו תהיה בשבועיים האחרונים של הקמפיין. אם המצב הנוכחי של ״ראש בראש״ בין הרצוג לנתניהו יימשך, יוטל על בוחריו של לפיד לחץ כבד לערוק, כדי ״להציל את המחנה״. זה יהיה קרב מרתק בין הכריזמה של לפיד לבין הצורך הפוליטי של המחנה שעמו הוא נמנה (להחליף את נתניהו). זו תהיה שעת המבחן שלו.





דבר הפוך קורה לנפתלי בנט. זה התחיל בקטן, מנדט פה ומנדט שם, אבל הפך לשיטפון. בנט, שכבר גירד 18 ואפילו 19 מנדטים בסקרים, יורד השבוע 2 מנדטים נוספים ומקבל 11 בלבד. ונדמה לי שזו עדיין אינה תחתית החבית. מי שמנקר בכבדו ובבוחריו של בנט הוא נתניהו, שמבין שהוא חייב לסיים עם מנדט אחד, או קול אחד לפני הרצוג.



ביבי לא בוחל בכלום ומתחפש לבנט: נוסע להופיע בפני מתנחלים בעלי (מעולם לא הגיע להתנחלות בעומק השטח במהלך קמפיין), מתפרע על שופטי פרס ישראל כדי להוכיח שהוא עוד יותר ״אנטי־שמאלנים" מבנט. נתניהו לא לוקח שבויים, ובנט יצטרך בקרוב למצוא תשובה. יהיה מעניין בחזית הזו. הסכם ה"אי לוחמה" שנחתם בין השניים לפני הקמפיין, יהפוך בקרוב למלחמת עולם.



שני פוליטיקאים נוספים יכולים להיות מרוצים השבוע. אלי ישי, שבניגוד להערכות רבות יציב מעל אחוז החסימה, ועושה עבודת שטח עקבית, וגם אביגדור ליברמן.



המשטרה קלקלה (שוב) את התוכניות של איווט לקרוא תיגר על לשכת ראש הממשלה, ושר החוץ נמצא עכשיו במלחמת קיום. עושה רושם שהוא פורח במצבים כאלה. ליברמן חורש את הארץ, מושך קהלים רבים והופך כל אבן. השבוע הוא עלה מנדט והתייצב על 6. מחצית ממה שאמור היה לקבל ערב החקירה.

 


 
סוגיית נאומו של נתניהו בפני הקונגרס מקבלת מהציבור ציונים מעורבים: מצד אחד, 56% מהציבור סבורים כי נתניהו צודק עקרונית בשאיפתו להציג את עמדתו בנוגע לגרעין האיראני בפני מקבלי ההחלטות בארה׳׳ב (36% סבורים שהוא לא צודק). אבל כששאלנו מה צריך נתניהו לעשות לנוכח הביקורת על נאומו בקונגרס, קיבלנו תשובות אחרות: 36% סבורים שביבי לא צריך לנסוע, 17% חושבים שהוא צריך לנסוע אבל לנאום רק באיפא"ק.
לסיכום, 53% מהציבור סבורים שנתניהו לא צריך לנאום בפני הקונגרס (41% סבורים שדווקא כן). במילים אחרות, הציבור היה שמח אילו נתניהו היה מוצא דרך לרדת מהעץ המסוכן שעליו טיפס. אבל ביבי ממשיך לטפס.
62% מהציבור סבורים שנתניהו צריך להתייצב לעימות טלוויזיוני מול יצחק הרצוג (רק 27% מתנגדים). האם זה ישפיע על החלטתו של נתניהו לגבי העימות? ספק רב.
הדבר היחיד שישפיע עליה באמת הוא המצב בסקרים. כשיחזור מוושינגטון יקבל נתניהו את ההחלטה. אם יפגר בסקרים, יתייצב לעימות. אם לא, אז לא.