בין ישראל קפריסין, יוון, ירדן, שווייץ, הרשות הפלסטינית ומרוקו מתקיים שיתוף פעולה יוצא דופן, במסגרת מיזם השימוש בתנשמות כמדבירות ביולוגיות בחקלאות. השבוע נערך במרוקו יום עיון, שאליו הגיעו 50 חקלאים ואנשי אקדמיה מרוקאים, כדי ללמוד על המיזם, להשתלב ולקדם אותו, בהובלת פרופ' עימד צ'רקאווי מאוניברסיטת איבן טופאין.
בשל המלחמה, לא נשלחה נציגות ישראלית ליום העיון, אך ראש המיזם, פרופ' יוסי לשם, אופטימי כי בינואר 2025 יתקיים במדינה האפריקאית מפגש עם כל השותפים. פרופ' לשם, איש החברה להגנת הטבע, אורניתולוג בבית הספר לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב, סיפר כי "פרופ' צ'רקאווי הצטרף לסמינרים שערכנו בירדן ובישראל, התלהב מהרעיון וכך מרוקו הצטרפה. לאחר שהמיזם יתבסס שם, פרופ' צ'רקאווי מבקש להרחיבו גם לארצות המגרב: מאוריטניה, אלג'יריה ותוניסיה שאין להן קשרים דיפלומטיים עם ישראל, וגם למצרים".
עוד הוסיף כי "עד כה הוצבו בשטחים חקלאיים במרוקו 60 תיבות קינון לתנשמות והמיזם צובר תאוצה, עם יותר ויותר חקלאים שמאמצים את התנשמות וחוסכים בחומרי הדברה רעילים. אנחנו רואים הווה חיובי ועתיד ורוד להשתמש בתנשמת כציפור המגשרת בין עמים שונים, ואולי היא אף מחליפה את היונה כמבשרת השלום האזורי ומוכיחה פעם אחר פעם, כי לבעלי הכנף אין גבולות גיאוגרפיים. אני מאושר לראות את החזון קורם עור וגידים".
המיזם הלאומי בישראל לשימוש בתנשמות ובבזים כמדבירים ביולוגיים בחקלאות החל לקרום עור וגידים בשנת 2008, פרי שיתוף פעולה בין החברה להגנת הטבע, אוניברסיטת תל אביב, משרדי החקלאות, שיתוף פעולה אזורי והגנת הסביבה, חקלאים וגורמים נוספים.
המיזם מלווה בצוותי ניטור בשמונה אזורים שונים בארץ ועד כה נחשב סיפור הצלחה שהצליח לצמצם את השימוש ברעלים בישראל, ועתיד לצמצמו עוד.
משפחה של תנשמות צדות בכל שנה כ־2,000־6,000 מכרסמים, בהתאם לגודל הטרף ומספר הגוזלים בתיבת הקינון. עד כה, הוצבו כ־5,000 תיבות קינון מהצפון ועד לצפון הנגב. "שיתוף הפעולה האזורי מהווה פלטפורמה לגישור ומטרתו היא לרשת במשותף את השדות החקלאיים בתיבות קינון, תוך מעקב אחר ההצלחות והכישלונות, ובכוחות משותפים ללמוד מהניסיון כדי לשפר את השיטה, ובכך לתרום לקידום חקלאות ידידותית לסביבה", מסכם פרופ' לשם.