לקראת דיון דרמטי של הממשלה בישיבתה היום (ראשון), מפרסם המשרד להגנת הסביבה לציבור את דוח הניטור השנתי הלאומי של מפרץ אילת. הדוח קובע כי המפרץ וכלכלת האזור פגיעים יותר מאי-פעם לסיכונים סביבתיים.
הקהילה המדעית-סביבתית נמצאת בשבועות האחרונים במאבק לבלימת אישור הממשלה את העסקה בין חברת קצא"א הישראלית לחברת Med-Red מאיחוד האמירויות הערביות. העסקה, אם תאושר, משמעותה שינוע של מאות טונות נפט בשנה מהאמירויות לאירופה דרך ישראל, באוניות לאילת ובצינורות לנמלי הים התיכון.
גורמים המכירים מקרוב את פרטי העסקה אומרים ל"מעריב": "ישראל לא מרוויחה, מדינית או כלכלית, מהסיכון הסביבתי בהפיכתה לצינור נפט עצום. איחוד האמירויות כבר הבהירה שאין לאישור העסקה השפעה על היחסים בין המדינות, והממשלה למעשה בוחרת בין אינטרסים עסקיים לבין רווחת אזרחי ישראל".
עוד נאמר כי "להוסיף סיכונים סביבתיים כאלה, ועוד במלחמה שבה מתברר היקף הסיכונים לעורף האזרחי הפגיע, זאת איוולת מהמדגה הראשונה."
הממשלה למעשה נדרשת להוציא מידי המשרד להגנת הסביבה את סמכותו הבלעדית לקבוע מדיניות "אפס תוספת סיכונים" למפרץ אילת, מה שעיכב את הוצאת העסקה לפועל עד כה.
אחרי שתי הצלחות של השרה להגנת הסביבה עידית סילמן לדחות את הדיון ודחיית רה"מ נתניהו את ההכרעה, הממשלה צפויה היום לדון בכך ובמתן אור ירוק לעסקה, שהשר לשיתוף אזורי והממונה על החברות הממשלתיות, דודי אמסלם, מתעקש להעלות.
זאת למרות מסע שכנועים של המשרד להגנת הסביבה מול מנכ"לי משרדי הממשלה הרלוונטיים לקראת הישיבה, כולל ביום חמישי האחרון, שבו הוצג בפניהם דוח שלפיו עיקר הסיכון הסביבתי למפרץ אילת הוא מתקני הנפט של קצא"א באילת.
במאמץ אחרון לשכנע את השרים והציבור, מפרסם הבוקר, בעיתוי לא מקרי, המשרד להגנת הסביבה דוח ניטור של מפרץ אילת, המבוצע על ידי המכון הבין-אוניברסיטאי, במימון הקרן למניעת זיהום ים.
הדוח מצביע על המשך התחממות פני הים בקצב הגדול פי 2.5 מהממוצע העולמי, באופן המסכן את שונית האלמוגים הנדירה. "ממצאי הדוח מצביעים על כך שהמערכת האקולוגית של מפרץ אילת אינה יציבה, ומחזקים את הצורך בהמשך יישום מדיניות 'אפס תוספת סיכון למפרץ אילת'", אומרים מחברי הדוח.
לפי הממצאים, כל עוד שינויי האקלים דוגמת התחממות הים והעלייה בחומציותו אינם משתפרים ואף מידרדרים, יש צורך מידי להפחית את הסיכונים של זיהום ים ודליפות נפט, שאיתם שונית האלמוגים תתקשה להתמודד.
הדוח מוצא כי חלק מהשונית הנדירה עדיין לא מצליח להשתקם מנזקי הסערה ב-2020, וחלק אחר נמצא בהידרדרות. "מפרץ אילת עני בנוטריינטים, המהווים גורם מגביל לגדילה של אצות ואלמוגים - מצב המאפשר את שיווי המשקל העדין ביניהם והנותן למפרץ אילת את תכונותיו (כגון מים צלולים).
כל תוספת או גריעה מריכוז הנוטריינטים הטבעי בים עלולים לגרום לשינויים קיצוניים", מזהירים המומחים. הם מעידים בדוח גם על פגמים שאותרו במבנה השלד של בעלי חיים ימיים והתפרצות מחלות המערערות את המאזן הביולוגי העדין של החיים הימיים במפרץ אילת.