מאז נבחר דונלד טראמפ לנשיאות ארה"ב, הפכה בהדרגה הסוכנות הפדרלית האמריקאית להגנת הסביבה, ה־EPA, לזרוע מוחלשת. זאת, כשבשליחותם של מכחישי משבר האקלים כטראמפ עצמו, שמונו על ידו לעמוד בראשה, שוב ושוב פוחתת בהדרגה הרגולציה המחמירה שהפעיל הממשל של קודמו, ברק אובמה, על פליטות החומרים המזהמים וגזי החממה מתעשיות האנרגיה והפטרוכימיה המסורתיות ומדלקים מאובנים. רק לאחרונה, שינתה ה־EPA דרמטית את הערכים המותרים לפליטת גז המתאן, מגזי החממה המסוכנים ביותר שתורמים להתחממות כדור הארץ ומשבר האקלים, בדומה לפחמן הדו־חמצני.
בשבוע שעבר התקיימה בארץ פגישת עדכון בין בכירים במשרד להגנת הסביבה לבין ראשי ארגוני הסביבה האזרחיים, כשאחד מהם אמר לנו בצאתו מהפגישה: "זה לא ייאמן, אבל מה שאנשי ראש הממשלה בנימין נתניהו רוצים לעשות למשרד להגנת הסביבה הוא מה שטראמפ עושה ל־EPA - צמצום הדרגתי של הסמכויות הבלעדיות שיש כיום בידי המשרד לקביעת הרגולציה על התעשיות המסוכנות ולקיחת חלק מהסמכויות האלה לידיו".
בשתי כתבות שפורסמו ב"מעריב עסקים" בשבועיים האחרונים, עסקנו בהשפעות משבר האקלים על ישראל וכלכלתה. בשבועות הקרובים נשוב לעסוק בו מהפן של השפעתו על הביטחון הלאומי שלנו. המסמכים שהוציא משרד ראש הממשלה להערות הציבור על רצונו בייעול הרגולציה הסביבתית, מדליקים נורה אדומה בדיוק בהקשר זה. שהרי התעשיות המזהמות, לצד התחבורה, הן הגורם העיקרי לפליטת גזי חממה. אם במסמכים אלה מתאר המשרד בין ה"בעיות" לטיפול את עצם היותם של ערכי פליטת המזהמים המותרים בישראל כמחמירים, בהשוואה לנהוג במדינות המפותחות - מה בעצם קורה כאן?
באגודה הישראלית להגנת הסביבה "אדם, טבע ודין", בחנו לעומק את הצהרת הכוונות של משרד ראש הממשלה לקראת דיוני הצוות הבינמשרדי לייעול הרגולציה, שהוקם מכוח החלטת ממשלה בדצמבר האחרון, ובהם הסתייענו כדי לפרט את טענות ארגוני הסביבה בסוגיה.
"הונאה הסברתית"
"משרד ראש הממשלה מנסה להשתלט על המשרד להגנת הסביבה, לקצץ בסמכויות המשרד ולאפשר לתעשייה להתנהל ללא שומר סף להגנה על הסביבה ובריאות הציבור", אומר מנכ"ל "אדם, טבע ודין", עו"ד עמית ברכה. “כמו שטראמפ בתחילת דרכו מינה מכחיש אקלים לעמוד בראש הסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה, איש המקורב לתעשיית הנפט שתבע את הסוכנות במהלך כל הקריירה שלו, כך גם נתניהו מבקש לחסל את המשרד להגנת הסביבה. באמצעות הונאה הסברתית של 'רגולציה חכמה', נקבל הקלות בתקנים של התעשייה המזהמת, מה שיוביל לעליית התחלואה והתמותה מזיהום אוויר בקרב תושבי ישראל בעשרות אחוזים, ולפגיעה אנושה באיכות החיים של כולנו".
עו"ד תמי גנות רוזנשטרייך, מנהלת מדיניות ואסטרטגיה ב"אדם, טבע ודין", לא מתייחסת ברצינות לטענת משרד ראש הממשלה, לפיה אין בקביעת העקרונות לדיון הצוות הבינמשרדי לייעול הרגולציה משום "הנחתה מראש" של מדיניות מנחה. "למעשה, אנחנו נמצאים היום בתת־רגולציה סביבתית דרמטית", היא אומרת. "ובמקום לצמצם את הפערים מול העולם, משרד רה"מ מבקש לקחת אותנו אחורה ולצמצם עוד יותר את החקיקה הסביבתית החלקית הקיימת. בשונה ממרבית המדינות המפותחות, בישראל חסרים כמה חוקים סביבתיים קריטיים, שמעוכבים פעם אחר פעם, לעתים בשל פעילות לובי אינטנסיבי של בעלי עניין. כך, אין חוק אנרגיה מתקדם והמדינה עדיין נשענת על הוראות חוק הנפט. אין חקיקת אקלים, אין חקיקה להתמודדות עם מפגע הפלסטיק החד־פעמי, אין חוק פסולת כולל, אין חקיקה בעניין שיקום קרקעות מזוהמות, אין חקיקה שמגנה על הסביבה הימית ומסדירה את הפיתוח בה, ועוד ועוד".
אבל חקיקה סביבתית קריטית שחסרה בישראל, לעומת מדינות המערב, היא רק אחת הבעיות. קיים גם משבר בפיקוח ובאכיפת הרגולציה, שאי אפשר להתעלם ממנו כשבאים לשנות את הרגולציה עצמה. "הפגיעה והשחיקה המתמדת בכוחו ובסמכויותיו של המשרד להגנת הסביבה היא זו שהביאה למשבר האכיפה, שבא לידי ביטוי בדוח מבקר המדינה על מפרץ חיפה", היא מוסיפה. "מפעלים מזהמים ללא מערכת אפקטיבית שתמנע את הזיהום, שתאכוף את הפסקתו ושתעניש באופן שירתיע מזהמים מלעבור על החוק - התוצאה היא זיהום חמור ופגיעה אקוטית בשלטון החוק. לפני שבאים לקצץ עוד בכוחו של הרגולטור, שאמור לעמוד לבדו מול התעשייה המזהמת, יש לחזק את יכולותיו בהקצאת תקנים מתאימים ותקציב הולם, שיאפשר לשים קץ להפרת החוק הרוחבית והבוטה שמתרחשת כיום בנושאי סביבה".
היא מציינת גם כי לפגיעה בסביבה יש מחיר כלכלי שאסור להתעלם ממנו, ולרגולציה סביבתית יש תועלות משקיות רחבות, שיש להביא בחשבון. "כך, חוק אוויר נקי אומנם דרש במובן הצר השקעה של כ־38 מיליארד שקל, רובם כדי לצמצם את הזיהום מתחנות הכוח הפחמיות. אולם, הוא חסך למשק 115 מיליארד שקל בעשר השנים מאז חוקק. בניגוד למגמה במדינות המפותחות, שהפכו את בחינת העלויות החיצוניות לחלק בלתי נפרד מהתהליכים הרגולטוריים, בארץ עדיין לא בוחנים כראוי את ההשפעות הללו, ובמסגרת תהליך בחינת הרגולציה (RIA) שמקדם משרד רה"מ בשנים האחרונות אין כל הנחיה לגבי האופן, ההיקף והצורך להתייחס לעלויות ולתועלות סביבתיות. הפגיעה ברגולציה הסביבתית משמעה גם פגיעה בכלכלה הישראלית והכל לטובת קומץ בעלי עניין ובשל הסתכלות כלכלית צרה ומיושנת".
מקום לדאגה
בכתבה זו אנחנו מבקשים להשיב לנקודות לדיון עם המשרד להגנת הסביבה, שהפיץ משרד ראש הממשלה, ומובלעות בו נקודות הנחה מדאיגות. הצענו למשרד ראש הממשלה להתעמת עם הטענות שמעלים, ארגוני הסביבה כלפיו. במשרד בחרו לצערנו, שלא להגיב לטענות באופן פרטני ותגובת המשרד תובא בהמשך. המובאות המיוחסות כאן למשרד ראש הממשלה, שאנחנו מביאים כאן, מגובות במסמכים רשמיים שהמשרד הפיץ והגיעו לידינו.
עו"ד גנות רוזנשטרייך מפרטת עבורנו שלוש נקודות מרכזיות שעולות מעמדת משרד ראש הממשלה, כפי שהובעה במסמכים שהפיץ לקראת הדיונים המקדימים של הצוות הבינמשרדי. היא מסבירה את משמעותן ומציעה את האלטרנטיבה של ארגוני הסביבה:
1.טענת משרד רה"מ: היעדר ראייה רוחבית כלל־ממשלתית בתחום, הנותנת ביטוי לאינטרסים השונים, הכלליים או הנמצאים בתחום אחריותו של רגולטור אחר, וקובעת מדיניות המאזנת בין האינטרסים הללו.
מה זה בעצם אומר? גנות רוזנשטרייך: "לעמדת משרד רה"מ, המשרד להגנת הסביבה מתייחס יותר מדי לשיקולים סביבתיים ובריאותיים ולא מכפיף אותם לאינטרסים אחרים. האיום הוא יצירת מנגנון , שיוכל לעקוף את שיקול הדעת המקצועי־סביבתי של המשרד להגנת הסביבה כאשר זה מפריע למימוש אינטרסים כלכליים או אחרים. בפועל, מדובר בחיסול יכולתו של המשרד להגן על הבריאות ועל הסביבה והפיכתו ליועץ חסר יכולת השפעה על קבלת החלטות".
ומה האלטרנטיבה המוצעת? לפי גנות רוזנשטרייך - דווקא חיזוק המשרד להגנת הסביבה: "דווקא בתקופה שבה ברור בכל העולם כי הנושא הסביבתי אינו פריבילגיה אלא עניין של חיים ומוות, והוא הבסיס להתנהלות אסטרטגית, לאומית וגם כלכלית בריאה, משרד רה"מ פועל הפוך ומבקש לבטל את ההשפעה של השיקולים הסביבתיים על קבלת החלטות", ומוסיפה: "המשרד להגנת הסביבה מופקד על האינטרס הסביבתי וחיזוק כוחו ויכולתו להשפיע על תהליכי קבלת החלטות היא קריטית. כבר היום מדובר במשרד חלש, שאינו מתוקצב דיו ושבאופן תדיר מקצצים בסמכויותיו אל מול רגולטורים אחרים. לכל פגיעה כזו יש השלכות חריפות ונזק חמור לבריאותם של תושבי המדינה ולחוסן הכלכלי והאסטרטגי שלה. דווקא אל מול תעשייה חזקה ועתירת לוביסטים יש צורך לחזק את המשרד להגנת הסביבה. הוא הגוף הממשלתי היחיד שאמור להגן על הציבור הרחב מפני האינטרסים הכלכליים הצרים של בעלי עניין, שנציגיהם נמצאים בקשר שוטף עם המשרדים הכלכליים ומשרד רה"מ".
2.טענת משרד רה"מ: "המדיניות הסביבתית בישראל מחמירה ביחס לנהוג במדינות ה–OECD".
גנות רוזנשטרייך: "משרד רה"מ מתייחס לשני היבטים בהם לכאורה המשרד קבע תקנים או הליך מחמיר יותר. זאת, תוך התעלמות מכך שההחמרה מתחייבת לאור המאפיינים היחודיים של ישראל ותוך התעלמות מכך שבשורה של מזהמים אחרים המשרד למעשה מקל על הנהוג במדינות ה־OECD. האיום הוא ברצון להקל על התעשייה ועל הגורמים המזהמים שלא עומדים בתקנים שנקבעו. במקום לפקח, לאכוף ולהרתיע, משרד רה"מ מבקש פשוט להנמיך את הרף ולאפשר זיהום רחב יותר".
רוזנשרטייך גם מסבירה מדוע חייבים לשמר את הערכים המחמירים ביותר המותרים לפליטת מזהמים, ומדוע ההשוואה למערב היא מופרכת מיסודה: "ההערכות מדברות על אלפי אנשים בישראל המתים תמותה מוקדמת ועל אלפים רבים נוספים החולים כתוצאה מהזיהום. למדינת ישראל יש מאפיינים ייחודיים - אקלימיים, דמוגרפיים ועוד - שלא מאפשרים 'להעתיק רגולציה', אלא מחייבים מידה של שיקול דעת לרגולטור, כדי להגן על האנשים שנחשפים לזיהום ועל הסביבה".
3.משרד רה"מ טוען להיעדר ודאות ויציבות רגולטורית למשק, היינו לתעשיות המזהמות, שהן המפוקחות ביותר.
מה זה אומר? "שאין להטריח את התעשייה לעתים קרובות מדי בהידוק התנאים וברגולציה סביבתית מתקדמת יותר", אומרת גנות רוזנשטרייך. "תחת הכותרת של ודאות ויציבות יכולה להסתתר מגמת חסימה של רגולציה סביבתית נדרשת, של התאמת התנאים לצרכים הסביבתיים ולמצב בפועל ושינויים שנדרשים לשם הגנה על הסביבה ועל הציבור. 'שקט תעשייתי' במלוא מובן המילה".
"יציבות וודאות רגולטורית הן ערכים חשובים גם להתנהלות סביבתית נכונה יותר", היא מוסיפה. "אולם, הפתרון אינו בקשירת ידיו של המשרד להגנת הסביבה לבצע שינויים או התאמות, אלא באימוץ חקיקת מסגרת ומדיניות מוסדרת ארוכת טווח, שתאפשר ודאות לכולם - גם לעסקים וגם לתושבים החשופים לזיהום - מבלי לפגוע ביכולת להגן באופן אמיתי על הסביבה ועל הבריאות".
פנייה לנתניהו
לאחר הדיון שקיימו עם נציגי המשרד להגנת הסביבה, הפגינו אתמול נציגים מכל ארגוני הסביבה הגדולים בישראל מול בית התאחדות התעשיינים, בשעה שראש הממשלה קיים מפגש עם נציגי התעשייה. יומיים קודם לכן שלחה קואליציה נדירה של ראשי 17 ארגוני הסביבה המרכזיים מכתב משותף לראש הממשלה, ובו בקשה שייפגש גם איתם לפני הבחירות. "בשבועות האחרונים נחשפו ארגוני הסביבה, ואיתם הציבור הישראלי, לכוונת משרדך לפעול להפחתת הרגולציה הסביבתית, על מנת להקל על התעשייה בישראל", נאמר במכתב.
"נשמח מאוד אם לאחר פגישתך עם התעשיינים, תקדיש מזמנך לפגישה גם עם ראשי ארגוני הסביבה בישראל, שנלחמים יומם וליל עבור האדם והטבע. אנחנו סבורים שחשוב שנביע בפניך את תמונת הראי של קשיי התעשייה בישראל: כיצד נראים חיי האזרחים המתגוררים בסמיכות לתעשייה, אזרחים המבקשים לדעת מה מצוי בסביבת ביתם, היכן לגדל את ילדיהם, ומה יהיה על עתידם".
ראשי הארגונים מוסיפים: "המילה 'רגולציה', שהפכה למילת גנאי (לעיתים בצדק ולעיתים על לא עוול בכפה), היא הדרך שבה המדינה מתערבת לטובת אזרחיה למזעור הפגיעה במשאבים הציבוריים שלהם. אנחנו בהחלט מסכימים שיש צורך לטייב את הרגולציה הסביבתית בישראל, לשפר ולייעל אותה. אך חשוב מאוד שניזהר מאוד שלא לשפוך את התינוק עם המים. במקום להחליש את המשרד להגנת הסביבה, הממשלה בראשותך צריכה לחזק אותו, לייעל אותו, לתמוך בו מקצועית ופוליטית. רק כך אפשר יהיה להיטיב עם כלל הציבור - התעשייה על כלל מרכיביה, עסקים קטנים ובינוניים והציבור בכללותו. לצערנו, בניגוד למדינות רבות בעולם המערבי, שאצלן סוגיות סביבתיות ובריאותיות מהוות חלק אינטגרלי וסוער בקמפיין הבחירות, אצלנו היא (כמעט) שלא נשמעת. שמירת הסביבה, הטבע ובריאות התושבים אינה שייכת למחנה פוליטי כזה או אחר. היא קריטית לכולנו".
ממשרד ראש הממשלה נמסר בתגובה: "אנחנו דוחים על הסף את הטענות. כמו כן, הדברים המיוחסים למשרד רה"מ חוטאים לאמת ואינם מייצגים את עמדתנו".
ממשרד ראש הממשלה ומהמשרד להגנת הסביבה נמסרה תגובה משותפת: "שני המשרדים רואים עין בעין את הצורך בהפחתת הרגולציה ועמידה בסטנדרטים סביבתיים בדומה למדינות ה־OECD. טיוב הרגולציה בצורה מושכלת ואחראית יביא תועלות לחברה ולמשק ויבטא את מחויבות הממשלה כולה לאינטרסים ציבוריים וסביבתיים. מדינת ישראל הגיעה להישגים סביבתיים חשובים ואין בכוונה להפחתת הרגולציה להביא לפגיעה בסביבה, אלא לקדמה. בהתאם לכך בימים הקרובים ייפגשו מנכ"לי שני המשרדים והצוותים המקצועיים לשם קידום תוכנית חשובה זו תוך איזון בין האינטרסים השונים".