למרות סגר הקורונה: מתחילת שנת 2020 מתו בישראל קרוב ל־900 בני אדם בשמונה ערים שנבדקו מזיהום אוויר מחלקיקים נשימים וחנקן דו־חמצני. בתל אביב למשל נמנו עד כה השנה 150 מקרים של תמותה מוקדמת, ובירושלים 330.
זאת על אף ירידה יחסית בשיעור זיהום האוויר במחצית הראשונה של שנת 2020 בשל תקופות הסגר הקפדני בעקבות מגיפת הקורונה. הנתונים, שמתפרסמים כאן לראשונה, לקוחים מתוך מחקר בינלאומי שבוצע בעזרת כלי דיגיטלי חדש אשר פותח על ידי הארגון "גרינפיס - דרום מזרח אסיה" וחברת ניטור זיהום האוויר הבינלאומית IQAir AirVisual, ואשר מדד את ההשפעה של זיהום האוויר בשמונה ערים בישראל ובעוד 28 ערים ברחבי העולם מאז תחילת השנה.
חנקן דו־חמצני (NO2) הוא תוצר לוואי של מנועי בעירה בכלי רכב, תחנות כוח ומפעלים, והוא קשור לכ־4 מיליון מקרים חדשים של אסטמה אצל ילדים בכל שנה בעולם. בעוד חנקן דו־חמצני הוא מזהם מובהק של התחבורה, לחלקיקים נשימים עדינים מקורות רבים נוספים, בין השאר תעשייה ופעילות כרייה.
אם לוקחים בחשבון את גודל האוכלוסייה בעיר, רואים שירושלים מובילה רק בפער קטן, ולמעשה רמות התמותה מזיהום אוויר בתל אביב ובחיפה כמעט זהות. כך שאם מנתחים את ממצאי המחקר ביחס ל־100 אלף תושבים ולא במספרים אבסולוטיים, התמונה נראית מעט אחרת: ירושלים עם 38 מקרי תמותה מזיהום אוויר ל־100 אלף נפש, תל אביב עם 34 וחיפה עם 32.
ד״ר יונתן אייקנבאום, מנהל גרינפיס ישראל, הסביר: "הקורונה מזכירה לנו שבלי בריאות אין צמיחה. הממשלות בישראל ובעולם מנסות לבנות מחדש את כלכלותיהן המרוסקות, והדבר החשוב ביותר כרגע הוא שההשקעות העתידיות שלהן יוקדשו לשיקום ירוק וצודק, כזה שיצמצם את נזקי זיהום האוויר הקטלני ופליטות גזי החממה הנגרמים כתוצאה משריפתם של דלקים מזהמים". הוא הזהיר: "ממשלת ישראל בכלל לא בכיוון, ופועלת לרווחתם של קומץ תעשיינים על ידי קידום תשתיות גז ונפט והפחתת הפיקוח הסביבתי על תעשיות מזהמות".