ישראל כושלת במאבקה במשבר האקלים: משרד מבקר המדינה בראשות המבקר, מתניהו אנגלמן, מפרסם היום (שלישי) דוח ראשון מסוגו וחמור על כשלונה של ממשלת ישראל ביישום חלקה בהתמודדות העולמית עם משבר האקלים. הדוח מתייחס אמנם לחדלונן של הממשלות לדורותיהן אבל הוא מצביע על כשלים מבניים רבים באופן קבלת ההחלטות וחלוקת הסמכויות בין משרדי הממשלה השונים שגם הממשלה הנוכחית לא טרחה להיגמל מהם. הדוח מתפרסם ימים לפני יציאתה משלחת בראשות רה"מ בנט אל ועידת האקלית העולמית ה-26 של האו"ם שתיפתח ביום ראשון בגזלגו שבבריטניה.
ארגוני הסביבה תומכים בדוח המבקר: "המדינה מתעלמת ממשבר האקלים ומסכנת את הציבור"
הדוח מנחית מכה כואבת על מאמציה של הממשלה לשוות ארומה של מאבק ממשי במשבר האקלים לשורת התכניות שהציגה בתחילת השבוע ושאינן נוגעות בחקיקה המחייבת את משק האנרגיה והתעשייה להיגמל מהשימוש בדלקים פוסיליים. יתרה מזאת, הדוח מצביע על שורה של כשלים שקרוב לוודאי ישפיעו לרעה גם על יכולתה של הממשלה לממש את התכניות ששריה כן מסכימים עליהן.
בארבעה פרקים נרחבים פורסים אנשי מבקר המדינה סעיף אחר סעיף את הסיבה בעטיה ארגוני הגנת הסביבה האזרחיים בישראל תקפו בחריפות את החלטות הממשלה הטובות כשלעצמן מתחילת השבוע בכל הנוגע להשקעות בבנייה ובתחבורה ירוקות ובהתייעלות אנרגטית, והיא עצם היותן של החלטות ממשלה קודמות בנושא אות מתה כמעט עם יישום חלקי ופיגור משמעותי הרחק מאחורי ממשלות העולם המפותח.
"פליטות גזי חממה של כמו מדינה בינונית וכישלון עמידה ביעדים"
הדוח מוצא כי 20 שנה אחרי הצטרפותה של לפורום האו"ם הבינלאומי למאבק במשבר האקלים, ישראל עדיין נמנעת מלאמץ יעד שאפתני של הפחתות פליטות גזי חממה לנפש וכי היא אינה מדינה מובילה בקביעת יעדי הפחתת הפליטות כנדרש מהמדינות המפותחות בהסכם פריז 2015 עליו חתומה הממשלה. הדוח מוצא התקדמות מוטעה עד אפסית הן בהתייעלות באנרגיה, הן בהפחתת כלי הרכב הפרטיים והן בהגדלת שיעור האנרגיות המתחדשות בייצור החשמל לצד תת השקעה זה שני עשורים רצופים בתשתיות מתאימות.
ישראל מדורגת עשירית מהסוף בין 29 מדינות העולם המפותח בשיעור פליטות גזי החממה, "כמו מדינה בגודל בינוני" על פי לשון הדוח ולא כמו המדינה הקטנה שהיא ואחוז הפליטות האבסולוטי שלה נמצא באופן עקבי במגמת עלייה וביתר שאת דווקא מאז החתימה על הסכם פריז ולמרות ההפחתה בשימוש בפחם במשק האנרגיה.
בכל הנוגע לקביעת יעדים לעתיד המבקר קובע כי היעד של 30% אנרגיות מתחדשות מייצור החשמל עד 2030 הוא נמוך מאד בהשוואה עולמית וכי משרד האנרגיה כלל לא קבע יעד שאפתני יותר ל-2050 כמו במדינות המפותחות. על כן ממליץ המבקר על "חשיבה מחודשת על יעדי 2030, מיקסום פוטנציאל האנרגיות המתחדשות עד 2050 וקביעת יעד מתאים" כמו גם הסרת חסמים כגון מיעוט הקרקע לאנרגיה סולארית. הדוח נמנע מלמתוח ביקורת חריפה וישירה מדי על התמכרותה של הממשלה לגז פוסילי כמקור אנרגיה עיקרי הגם שפולט גזי חממה אבל מציין כי עליה "להביא בחשבון את מדיניות הגז והשלכותיה על היכולת לעמוד ביעדי הפחתת הפליטות".
"ישראל לא נערכת לשינוי אקלים כאל האיום האסטרטגי שהוא עבורה"
דוח המבקר מתריע כי עדיין לא קיימת תכנית לאומית להיערכות לשינויי האקלים בניגוד לנדרש מהחלטות ממשלה שהתקבלו כבר ב-2009 וב-2018, לא נקבע לה תקציב וקיים מחסור ברבים ממשרדי הממשלה בידע מחקרי וכלכלי שיאפשר בניית תכנית שכזאת. גם מינהלת ההיערכות שהוקמה בראשות המשרד להגנת הסביבה ואמורה לייצר שיח רב-זרועי של גורמי השלטון, מתקשה לבצע את תפקידה בשל היעדר תקציב וקביעת סמכויות מוגדרות.
המבקר מזהיר כי משבר האקלים עדיין אינו מוגדר בישראל כאיום אסטרטגי לאומי בהתחשבות בהשלכות הגיאו-פוליטיות והאזוריות שלו, אין הערכה של זרועות הביטחון באשר להשפעה של שינויי האקלים על בניין הכח של ישראל והאתגרים למערכת הביטחון מהשלכות שינוי האקלים על המזרח התיכון. משרדי הממשלה השונים, כמו גם גופים ציבוריים הכפופים לממשלה, ממעטים להכין תכניות היערכות לתרחישים שונים בתחומיהם.
על אף היותה של ישראל באזור המוגדר על ידי המדענים "נקודה חמה" שבה קצב ההתחממות גבוה מזה הממוצע בעולם וכולל החמרה של הסיכונים לבריאות, הדוח מוצא כי רק 16% מהסעיפים בהחלטת ממשלה 4079 מ-2016 שעסקה בהפחתת הסיכון לבריאות הציבור ממשבר האקלים יושמו עד היום. החלטת הממשלה 1287 מאותה שנה בנושא תכנית לאומית לבריאות וסביבה, לא קודמה כלל.
המבקר ממליץ לממשלה ולזרועות הביטחון להכיר במשבר האקלים "כסיכון שנחשב לחלק מתרחיש הייחוס הלאומי לישראל", לשלב את רשות החירום הלאומית בהיערכות, להעניק למינהלת שינוי האקלים במשרד להגנת הסביבה תקציב רב שנתי וסמכויות לעמידה בייעודה וכן לסיים במהרה גיבוש של תכנית לאומית בין-משרדית ולתקצבה בהתאם.
"הממשלה והגופים הפיננסיים לא נערכים לנזקים ולשינויים הכלכליים"
המבקר מוצא כי אף גורם כלכלי בישראל לא עוסק בהערכת הסיכונים ממשבר האקלים, אין הערכה של השפעת השינוי הנדרש לכלכלה דלת פליטות על שוק העבודה ואין מדיניות ממשלתית שנערכת לכך.
זאת ועוד, למרבה האבסורד, ישראל שנחשבת לאומת הייטק מדורגת בתחתית העולם המפותח מבחינת קידום חדשנות טכנולוגית בתחום ה"קלינטק".
"הממשלה כושלת ברתימת כלל משרדיה למאמץ משותף"
דוח המבקר מתאר את ממשלת ישראל כפי שהציבור כבר מכיר אותה היטב זה שנים – גוף מסורבל וכבד שאינו מסוגל לקבל החלטות מורכבות בין-משרדיות וליישמן כראוי כשבמקום עשייה ממשלתית היקפית ישנו "ביזור ממשלתי" בו כל משרד בתחומי הליבה לעצמו. כך, למשל, מותח הדוח ביקורת על האבסורד לפיו שהמשרד להגנת הסביבה אחראי על יעדי הפליטות אבל לא על מקורות הפליטה המרכזיים שעליהם אחראי משרד האנרגיה ומוצא כי קיים מיעוט תקנים ומשאבים רלוונטיים במשרדים השונים. עוד מתריע הדוח על "קושי מתמשך ועקבי בגיבוש מדיניות אקלים בשל הגדרת גבולות גזרה בין המשרדים שמקשה גם על עמידה ביעדים הקיימים".
המבקר מרמז בין היתר על השפעות זרות על מקבלי ההחלטות כשהוא מצביע על "התנגשות בין שיקולים של שרים לבין קידום פעולות אקלים", ועל הפערים בין משרד הגנת הסביבה למשרדים המעקרים את מדיניותו כמו משרדי האנרגיה והאוצר כשהוא מצביע על "הירתמות חלקית של משרדי הממשלה שמחויבותם פוחתת משמעותית בין שלב גיבוש היעדים לשלב הביצוע". הוא מותח ביקורת על קמצנות האוצר והיעדר ההיערכות שלו עד כדי "חשש שבהיעדר מסגרת תקציב הוליסטית וארוכת טווח להתמודדות עם שינוי האקלים, ישראל תתקשה לממש את יעדיה".
המבקר ממליץ על "סיווג משבר האקלים כעניין מערכתי של הממשלה כולה וקידום החלטה להכיר בו כאיום ביטחוני-אסטרטגי כולל הפקדתו בידי גוף מתכלל בעל יכולת הכרעה". לבסוף ממליץ המבקר על מה שהממשלה עדיין נמנעת מלהכריע בו – חקיקת אקלים שתחייב את המשק ובכלל זה משק האנרגיה והתעשיות, להירתם ביעדים וסנקציות מוגדרים ומחייבים לצמצום פליטות גזי החממה.
משרד האנרגילה מסר בתגובה לדוח המבקר, כי "בראש ובראשונה יש לזכור כי הפעולות שנעשו במשק האנרגיה, ובראשן צמצום השימוש בפחם לייצור חשמל עד כדי הפסקתו לגמרי ב 2025, הן ורק הן צפויות להביא את ישראל להגיע ליעדים המשקיים בהפחתת פליטות גזי חממה שנקבעו ביעדי פריז. משרד האנרגיה רואה לנגד עיניו שיקולים רחבים של ביטחון באנרגיה, אמינות אספקה, גיאופוליטיקה, הפחתת פליטות וצמיחה במשק ובמקביל את המאפיינים הייחודיים של ישראל. כל אלה עומדים בבסיס תכנון אחראי של משק האנרגיה הישראלי".
עוד אומרים במשרד האנרגיה, כי "מפת הדרכים, כמו גם היעדים שהציג המשרד, אשר גובשו בשיתוף מלא עם כל הגורמים הרלוונטיים, קובעים בצורה ברורה, את המעבר של המשק הישראלי בשנים הקרובות לאנרגיות מתחדשות ויאפשרו את הגמישות שתידרש בעתיד לשילוב טכנולוגיות חדשניות. די להסתכל על המשבר האחרון באירופה כדי להבין את הנחיצות במדיניות אנרגטית שקולה ואחראית שרואה לנגד עינייה את משבר האקלים בבד בבד עם שמירה על הבטחון האנרגטי של תושבי ישראל".
"יש להדגיש כי בחודשים האחרונים (מאז חודש יוני, מועד סגירת הדוח) פעל המשרד בצורה משמעותית למימוש האסטרטגיה לכלכלה דלת פחמן ובין היתר, אישרה הממשלה את יעדי משרד האנרגיה לקביעת יעדים לאומיים, וכן צעדי מדיניות נרחבים לקידום אנרגיות מתחדשות שיזם המשרד וכן אימצה את התוכנית הלאומית של משרד האנרגיה להתייעלות אנרגטית ולהפחתת פליטות גזי חממה".