ארגוני הסביבה תומכים בדוח המבקר: "המדינה מסכנת את בריאות הציבור"

"מדיניות אקלים מביכה": דוח מבקר המדינה שהתפרסם היום (שלישי) ומתח ביקורת חריפה על התנהלות ממשלת ישראל והרשויות בנושא משבר האקלים גרר תגובות רבות מצד ארגוני איכות הסביבה, שתמכו בממצאי הדוח של מבקר המדינה. מנכ"לית ארגון הסביבה "צלול", מאיה יעקבס טוענת כי "דוח המבקר חשף את מה שארגוני הסביבה מתריעים שנים - המדינה על משרדיה הממשלתיים השונים, צה"ל, רח"ל ולצידם גם המוסדות האקדמיים מתעלמים כמעט לחלוטין ממשבר האקלים ומסכנים בכך את הסביבה ואת בריאות הציבור".

"במקום להתעשת ולפעול על פי חומרת המצב, המדינה פועלת הפוך מהנדרש לבלימת משבר האקלים בכל תחומי התכנון - לבינוי לדיור, תחבורה, אנרגיה, תעשיה, חקלאות ועוד", אמרה עוד. "במקום לצמצם סיכונים ולהאיץ את המעבר לאנרגיות מתחדשות, הממשלה מקדמת קידוחי גז ונפט בים ובערבה, הקמת אסדות נוספות לאורך החופים ואת הסכם קצא"א, והופכים את ישראל לחצר האחורית המזוהמת של תעשיית הנפט".

"הים והעצים הם הכלים המרכזיים וחשובים מכל לספיחת פחמן, ייצור חמצן טרי והורדת הטמפרטורות, אולם המדינה מפקירה גם את הים לזיהום ודאי וגם כורתת עשרות אלפי עצים בכל הארץ", תקפה יעקבס את הממשלה. "זה הזמן להזכיר שורה של דוחות מבקר מדינה חמורים לאורך השנים, שהתריעו, בין השאר, על חוסר המוכנות לטיפול זיהום נפט בים (2013), הזיהום במפרץ חיפה (2019) כשלי פיקוח ואכיפה על תעשיה מזהמת (2019) ועוד שורה ארוכה של דוחות שהממשלה התעלמה מהם. לכן חשוב לא רק לכתוב ולהתריע אלא גם לקיים ולבצע, ויפה שעה אחת קודם".

מנכ"לית החברה להגנת הטבע, איריס האן, ומנהלת תחום האקלים בחברה להגנת הטבע, שירה ליברטי, טוענות כי "הדוח חושף את היעדר המוכנות של מדינת ישראל למשבר האקלים, ומחייב נקיטת צעדים מיידיים ונחושים". עוד הן אומרות כי "משבר האקלים הוא משבר סביבתי ביסודו, תוצאה של שיבוש מעשה ידי אדם, של תהליכים סביבתיים ומערכות טבעיות, שאנו תלויים בהן לקיומנו ולרווחתנו".

"הטבע לא רק מושפע ממשבר האקלים", מסרה האן, "הוא גם המפתח לפתרון - גם בהפחתת עוצמת המשבר וגם בהתאמה. לדוגמה - בהגנה ושיקום של בתי גידול, הסופחים ומקבעים חלק משמעותי מהפחמן הדו חמצני שאנו פולטים, בניהול סביבתי של נחלים ומי נגר, בטיפוח שטחי טבע עירוני, המבטיחים איכות חיים עירונית, מפחיתים את איי החום העירוניים, מממתנים את תנודתיות האקלים ומסייעים בכך בהגנה על מיני חי וצומח, גם באזורים מבונים".

ליברטי הוסיפה כי "מדובר בדוח תקדימי, המהווה את אחד המסמכים המעמקים והכוללים שנכתבו בנושא האקלים בישראל. לצערנו, המבקר מצביע על כך שאין תוכנית לאומית להיערכות לשינוי האקלים והתחום הציבורי לוקה בחסר גדול. הגוף הייעודי שהוקם על ידי המממשלה, 'המנהלת', מתקשה למלא את תפקידו, כמוקד ידע לאומי ואין הערכות, או ידע, לניתוח סיכונים הכרוחים במשבר האקלים, זאת למרות שהמשבר מוגדר כאיום אסטרסטגי לאומי".

"ההזנחה תעלה בחיי אדם"

בארגון אדם, טבע ודין מותחים אף הם ביקורת קשה על התנהלות הממשלה בעקבות דוח המבקר, וטוענים כי "רק חוק אקלים יוביל לשינוי אמיתי". עוד נמסר בתגובת הארגון כי "הדוח מחזק את הטענה שלנו להזנחה ממשלתית ארוכת שנים שעולה ועוד תעלה בחיי אדם".

הארגון הירוק הביע מורת רוח מתחלופת כוח האדם במשרדים לאורך המשבר הפוליטי: "ממשלות מתחלפות הן שהובילו לכך שמשרדי ממשלה מובילים כמו האוצר והאנרגיה, פועלים כנגד חקיקה מוסדרת, ומקדמים מדיניות אקלים מביכה שאינה עומדת בהתחייבויות הבינלאומיות שישראל לקחה על עצמה".

"כשלים מבניים, כלכליים ותודעתיים הם אלה שמשאירים את ישראל הרחק מאחור - הן מבחינת הפחתת פליטת גזי חממה, הן מבחינת ההיערכות לנזקי האקלים והן מבחינת היכולות הטכנולוגיות", נמסר עוד בהודעת הארגון. "רק באמצעות חקיקת אקלים, יקבעו יעדים שאפתניים לכלכלה דלת פחמן ב-2050, תתאפשר הכנת תכנית אקלימית לאומית ותערך בחינה מוקדמת באשר להתאמתן של תשתיות למדיניות של כלכלה דלת פחמן".

"מקבלי ההחלטות חיו בכוכב אחר"

ד"ר דב חנין מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב וראש פורום האקלים הישראלי, אמר בתגובה לדוח מבקר המדינה כי זהו דוח מקיף וקשה, "המעיד על מחדל מתמשך ומסוכן של כל מערכות השלטון ביחס למשבר האקלים. ישראל מציבה יעדים נמוכים במיוחד וגם בהם היא איננה עומדת. ישראל היא גם אחת המדינות המעטות שאין בהן בכלל תכנית היערכות מתוקצבת ומאושרת מול הסכנות הקיימות. כאשר בכל שירות המדינה יש רק 4 (!) עובדים שעוסקים במשבר האקלים - אין מנוס מהמסקנה שבמשך שנים מקבלי ההחלטות חיו בכוכב אחר, במנותק מהאתגר העצום שניצב עכשיו בפני האנושות".

"נדרש אצלנו שינוי כיוון דחוף וכולל: מהפכת תחבורה ציבורית שגם תשחרר אותנו מהפקקים, מעבר מהיר לאנרגיית שמש במקום העמקת התלות בגז ומנגנונים כלכליים חדשים שיתמכו בקיימות ולא בהאצת המשבר. בנוסף, עידוד חקלאות הצומח והבטחת ביטחון תזונתי לכל, פיתוח מושכל שישמור על הטבע, ערים שתהיינה ידידותיות לבני אדם ולא למכוניות, יצירת שותפות-אמת עם שכנינו באזור להתמודדות משותפת, הגנה על הבריאות ועל החיים במציאות החדשה שלפנינו. כדי לקדם את השינוי הדרוש צריך ליצור שיתופי פעולה רחבים ולגייס למאמץ את כל הכוחות בחברה שלנו, מעבר לכל ההבדלים הפוליטיים והסקטוריאליים. כראש פורום האקלים אעשה כל שביכולתי כדי לקדם זאת".