גלי החום בישראל הפכו כבר לדבר שבשגרה. לא צריך להיות מומחה כדי להבין שמשהו לא טוב קורה לאקלים שלנו, הקיץ מתארך ומתחמם כשם שהחורף מתקצר ומשתגע. אירופה וצפון אמריקה חווים גלי חום היסטוריים. בני האדם מתקרבים לצומת בחירה אכזרי בין שינוי הציוויליזציה שלנו כפי שהכרנו אותה לבין עצם הישרדותנו.
מומחים מזהירים: גל החום הקיצוני באירופה - הגרוע ביותר זה למעלה מ-200 שנה
החודש מלאו 30 שנה להתארגנות הגלובלית לבלימת ההתחממות של כדור הארץ. האם האנושות כשלה והטמפרטורות ימשיכו לטפס? והאם בכלל נצליח למצוא פתרון או שאיחרנו את המועד?
לדברי ד"ר רמי קפלן, סוציולוג מאוניברסיטת תל אביב שמחקרו בנושא פורסם בכתב העת "קריאות ישראליות", "רפורמת האקלים נכשלה בגדול, בינתיים. למרות המאמץ הבינלאומי מאז 1992, האנושות מעולם לא השיגה שליטה על פליטות גזי החממה, והן התרבו משנה לשנה עם הגידול בשיעור הצמיחה הכלכלית. מקורות הכישלון אינם טכנולוגיים, אלא פוליטיים. המעבר לכלכלה נקייה בזמן הקצר שעומד לרשותנו לפי המדענים הוא אפשרי, אבל דורש שינוי מעמיק בסדרי העדיפויות".
ד"ר ברוך זיו, מומחה לאקלים מהאוניברסיטה הפתוחה, מאשר: "כשלנו בכך שלא בלמנו את פליטת גזי החממה. החום יוסיף ויגבר. יש פתרונות אבל יישומם מתעכב על ידי אנשים ומדינות שיש להם אינטרס למכור נפט וגז ולצבור מזה כוח ועושר".
ישראל עצמה ואגן הים התיכון כולו הם "נקודה חמה", שקצב ההתחממות שלה מהיר פי שניים ויותר מהממוצע העולמי. עו"ד גידי פרישטיק, העומד בראש מחלקת קיימות ואיכות הסביבה במשרד עורכי הדין מיתר, מציין: "לישראל משקל מועט יחסית בצמצום פליטות, אבל תפקידה במאבק בהתחממות הוא אחר. סוגיית המחסור במים הופכת קריטית למדינות רבות וישראל היא שם עולמי בתחום".
על חלקה של הממשלה היוצאת בהיערכות לתוצאות משבר האקלים הוא אומר: "הממשלה עושה מעט והיה מגיע לה ציון 4. היא מקבלת ממני 7 כי זיהתה נכון את הבעיה הכי קטסטרופלית: חשש ממחסור מים. אם תיערך גם למנוע הצפות, לפתור את בעיות הניקוז, לטפל במניעת שריפות והצתות ולחזק את המצוק החופי היא תקבל ציון גבוה יותר".
עבודה רבה עוד לפנינו והמאבק בהתחממות הגלובלית קריטי. עם זאת, החדשנות הישראלית נותנת מקום לאופטימיות, בתקווה שתתרחב לתחומים נוספים שישפיעו על העולם כולו.