15 העשורים האחרונים מראים שהעולם מתחמם, והשנה האחרונה, שמוגדרת כאחת השנים החמות ביותר שנרשמו מאז אמצע המאה ה-19, היא דוגמה מובהקת לכך.
"סובלות ושותקות": ההשלכות הקשות של שינויי האקלים על נשים
פרופ' אנדרו דסלר מאוניברסיטת טקסס A&M, מומחה לפיזיקת אקלים וכימיה אטמוספרית, התייחס לתהליך התחממות האקלים בשיחה עם בלומברג. "אנחנו למעשה מבינים את הפיזיקה של מערכת האקלים די טוב בשלב זה. לא הייתה הפתעה בפיזיקה הממוצעת העולמית מאז שנות ה-60".
דסלר מצביע על חמש שאלות שהוא זיהה כקריטיות ביותר, ככל שהעולם מתחמם, שעדיין אין בידי החוקרים תשובה לגביהן. הראשונה, לדבריו, היא עד כמה החברות שלנו עמידות? "הדבר שמהמם אותי ללא הרף הוא עד כמה אנחנו לגמרי לא מוכנים לסטיות קלות מאוד מחוץ לטווח הטמפרטורות הצפויות", הוא אומר.
השאלה הבאה שמטרידה אותו היא כיצד נוכל להגיע ל-100% אנרגיה נטולת פחמן? הסטנדרט המודרני, לדבריו, היא אנרגיה מתחדשת לסירוגין, שיכולה לפתור את מרבית הבעיות הקשורות להעברת אנרגיה. ניתן לעשות זאת באמצעות כורים גרעיניים, מפעלי גז טבעי המצוידים בציוד ללכידת פחמן ועוד. עם זאת, הוא מצביע על כך שלא פעם מתעוררים קשיים המונעים את השימוש באמצעים אלו. "אתה נוסע מתחת לכבלי חשמל כל הזמן, אבל אפילו לא רואה אותם", אומר דסלר, "אבל כשמציעים לבנות קו מתח חדש, אנשים אומרים שאי אפשר לעשות את זה כי זה יהרוס את הנוף".
באיזו מהירות יתחממו אזורים ספציפיים? היא שאלה נוספת שעדיין אין לא תשובה, לטענת דסלר, שמסביר כי קשה לחזות כיצד אזורים שונים יחוו את ההשפעות המשולבות של ההתחממות הגלובלית ושונות מזג האוויר הטבעי.
עוד שאלה שהוא מעלה היא מתי ייעלמו הקרחונים? בעוד שטווח הזמן הצפוי לקריסה מוחלטת הוא בסדר גודל של מאות או אלפי שנים, העלייה בגובה פני הים כבר עכשיו מהירה יותר משהייתה לפני כ-3,000 שנים, וטמפרטורות המים חמות יותר ממה שהיו במהלך 11,000 השנים האחרונות. דסלר מסביר כי מהירות הפשרת הקרחונים יכולה עדיין להשפיע על קצב עליית מפלס פני הים ועך גורלם של קווי החוף והאיים בדרכים בלתי צפויות.
לבסוף, דסלר תוהה כיצד נפסיק לעקור מערכות טבעיות? "אנחנו מקבלים ערך עצום מהטבע, שעושה הרבה דברים עבורנו בחינם", הוא אומר. כזכור, בדצמבר האחרון הסכימו 190 מדינות להגן על 30% מהיבשה והאוקיינוסים עד 2030, אך זה עדיין רחוק מלהיות ברור אם וכיצד זה יושג.