הצורך לאתר ולנצל מקורות מים בישראל רק הולך ונעשה חשוב יותר בעידן משבר שינויי האקלים העולמי, שישראל היא "נקודה חמה" בו וחשופה יותר מאזורים אחרים בעולם לבצורות, לגלי חום ולשינויים תנודתיים במשטר הגשם.
ישראל הפכה כבר מזמן לשיאנית בפתרונות התפלה ומחזור של מים בפרויקטים כמו המוביל הארצי ההפוך, שיוכל להזרים בעת הצורך עודפי מים ממתקני ההתפלה של ישראל לכנרת, כדי לשמור על מפלס האגם המשמש כמקור מים אסטרטגי.
לאחרונה חשפה רשות המים תוכנית חדשה ושאפתנית למיצוי פוטנציאל של 30 מיליון קוב מים טבעיים בשנה מקידוחי מים ישנים. הרעיון עלה במשרדי הרשות בעקבות נתונים מדאיגים המצביעים על ירידה בתפוקת המים השנתית שמקורה במי תהום באמצעות קידוחי מים. מקור זה הוא אחד משלושת מקורות המים המרכזיים בישראל, לצד מתקני ההתפלה והשאיבה מאגם הכנרת. בשנת 2020 חלה ירידה בכמות המים המופקת מקידוחים של כ־740 מיליון מטר מעוקב - ירידה של 9% ביחס לשנה שלפניה. ברשות המים גילו כי הסיבה המרכזית לירידת תפוקת המים מהקידוחים נובעת מירידה חדה בהספק קידוחי המים הישנים, שהוקמו עד שנת 1970.
הקידוחים הישנים, בני 50 שנה ויותר, מהווים כיום כ־60% מסך קידוחי המים הפעילים בישראל ואחראים ל־45% מסך תפוקת המים השנתית מקידוחים, ואילו הקידוחים החדשים המהווים רק כחמישית מסך הקידוחים בישראל ומספקים רק כשליש מהתפוקה הכוללת של מי תהום.
יחזקאל ליפשיץ, מנהל רשות המים, אומר: "קידוחי המים של ישראל הולכים ומזדקנים. בדיוק כפי שבתים ישנים נדרשים לתמ"א 38 או התחדשות עירונית, גם קידוחי המים בישראל, רובם בני 50 שנה ויותר, זקוקים להתחדשות. האסדרה תעלה את כושר הפקת המים של ישראל בעשרות מלמ"ק בשנה, ובמסגרתה יפורסמו מכרזים עתידיים חדשים לשדרוג מאות קידוחים בישראל". על פי תחזית רשות המים, פרויקטים ראשונים יתוקצבו כבר במהלך 2024.