הפלטפורמה הבין־ממשלתית למגוון ביולוגי של האו"ם פרסמה השבוע את הערכת המצב העולמית המדאיגה בתחום המינים הפולשים, שלפיה קיים איום משמעותי וגובר על המגוון הביולוגי בעולם - שדורש טיפול מערכתי לאומי ובינלאומי.
סוף עצוב: לווייתן באורך של כ-10 מטרים נמצא מת בחוף בשרון
"תמרור אזהרה חמור ודגל שחור": מצב שונית האלמוגים באילת ממשיך להתדרדר
הדוח מצביע על כך שמינים פולשים הם אחד מחמשת האיומים הגלובליים הישירים והעיקריים על עתידן של המערכות האקולוגיות והמגוון הביולוגי בכדור הארץ.
הוא מזהיר כי עם התגברות הפעילות האנושית, בעיקר תנועה בינלאומית של סחורות ואנשים והמשך הידרדרות מצב המערכות האקולוגיות עקב פיתוח, קיטוע שטחים פתוחים, זיהום ושינויי האקלים – עוצמת הפלישה הביולוגית של מיני צמחים, חרקים ובעלי חיים לסביבות שלא היו נפוצים בהן קודם, יחד עם ערעור שרשרת המזון עד הכחדת מינים, צפויים להתגבר משמעותית.
ללא פעולה נחושה ובין־ממשלתית, מספר המינים הפולשים צפוי לגדול ביותר מ־30% עד שנת 2050 - וכל איום על המגוון הביולוגי הוא איום ישיר גם על החקלאות, מגוון המזון שלנו ולא פחות חשוב על בריאות הציבור, כתוצאה ממזיקים נושאי מחלות ומגיפות.
פרופ' בלה גליל, ביולוגית ימית בכירה המשמשת כחוקרת ואוצרת במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט של אוניברסיטת תל אביב, ואחת ממחברות הדוח של ה־IPBES, אומרת ל"מעריב": "מינים זרים פולשניים מהווים איום על הטבע, הכלכלה, ביטחון המזון ובריאות האדם, ומעורבים ב־60% מההכחדות העולמיות של צמחים ובעלי חיים.
"ישראל מובילה בעולם בכמות המינים הפולשים הימיים, מאחר שדרך תעלת סואץ עוברים מגוון רחב של מינים זרים פולשניים מים סוף לים התיכון. הגידול באוכלוסייה העולמית יגרום להרחבת התפוצה של המינים הפולשניים".
מאז 1970 העלות הכלכלית של הנזקים ממינים פולשים עולה פי ארבעה מדי עשור, וכיום היא מגיעה לעלות גלובלית של יותר מ־390 מיליארד דולר מדי שנה.