הנשרה A25, המתינה לבן זוגה חודש ימים, כשהיא לבדה בקן שהכינו יחדיו על המצוק במכתש הקטן, דרומית לגן הלאומי עבדת. חודש חלף מאז שבן זוגה הנשר יצא ולא שב למשמרת הדגירה בה אמור היה להחליפה. הנשר הזכר לא חזר וגם לא ישוב – הוא הורעל ומת לפני חודש. הנשרה, בת זוגתו, במשך חודש ימים לא אכלה, לא עזבה את משמרתה על הקן, אבל לאחר המתנה ממושכת ועל סף כיליון כוחותיה, יצאה הנקבה A25 לחפש מזון ההכרחי לקיומה.
A25 בקעה בנגב באביב של שנת 2019, היא סומנה במסגרת פרויקט פורשים כנף ב-8/9/2019. היא יצאה מהקן ב-22 למרץ לאחר 23 ימים ארוכים של המתנה, אך לדאבון הלב, מצאה את מזונה בפגר חיה שמתה אף היא כתוצאה מרעלים בהם משתמשים חקלאים להדברה. A25, באופן מצער, כמו בן זוגה, לא שרדה. הנשרה האומללה, היא רק אחת מכמה נשרים שמתו אתמול באירוע הרעלה שנסיבותיו והשלכותיו עוד לא ידועים במלואם ובבירור בעת הזו.
אמש, עובדי רשות הטבע והגנים האמונים על פיקוח מצב הנשרים קיבלו את ההתרעות ממשדרי הנשרים. האותות שידרו חוסר תנועתיות, ועובדי הרשות הבינו מיד שהמצב חמור. בצאתם לשטח, הם מצאו פגרים של 8 נשרים, 2 רחמים, עורב ודיה, ברור להם שיש עוד נפגעים בשטח.
אוהד הצופה, אקולוג עופות ברשות הטבע והגנים מספר בצער: "שמונת הנשרים שנמצאו אתמול, הם רק ההתחלה. אנו כבר יודעים על עוד שני נשרים הנמצאים מתים בקניהם, וייתכן ויש עוד רבים שאינם נושאים משדר שנפגעו ממקרה ההרעלה הנוכחי". הסיפור של A25 שובר את ליבו באופן מיוחד. זו נשרה שנולדה בשנת 2019, כיום בת חמש בתחילת חיי הרבייה שלה. "הנשרים מגיעים לבגרות מינית בגיל ארבע ועד תחילת שנות העשרים לחייהם אמורים לגדל גוזל אחד מידי שנה עם הורות יוצאת דופן" כך הוא אומר ומצטט מספר דברים: "כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף יפרש כנפיו" (פרק לב פסוק יא). וכך היא רבצה ודגרה והייתה על המשמר בקן כמעט חודש. וברגע שיצאה למצוא מזון – הורעלה, ממש כמו בן זוגה."
מרגע שנמצאו פגרי העופות המוגנים אמש, עובדי רשות הטבע והגנים פועלים בסיוע מטפסים וגולשים, במטרה למצוא את גוזלי הנשר שנותרו בקן וכן על מנת לפנות את הפגרים הנוספים של הנשרים שנפגעו מההרעלה. אוהד הצופה מסביר מדוע להשיג מטרות אלה זו משימה מורכבת: "אנו במצוקה של זמן לחיי הגוזלים, לוקח זמן לאתר ולהגיע לקינים הללו. זו עבודה מסוכנת ומסובכת כדי לא לגרום נזק לקינים סמוכים במושבה". הוא מרחיב, מדוע מדובר בפעולה שאינה פשוטה: "קשה לדעת בדיוק איפה נמצא כל נשר – גם הממושדרים ביניהם, לא כולם נמצאים באזור שיש בו קליטה סלולארית המאפשרת לנשר לשדר את הנתונים. עבודת איתור הנשרים שנפגעו עוד תיקח זמן, ממדי האסון השלם עוד לא נחשפו".
מקרה הרעלה אינו יחיד, הוא מתרחש באופן תדיר יתר על המידה וכחודש לאחר אירוע ההרעלה אחר בו נפגעו לפחות 8 נשרים. אותם נשרים ניזונו מפגר של חיה שטופלה טרם מותה בתרופות וטרינריות שהשפעתן רעילה ביותר לנשרים. בעוד במקרה הקודם המוות נגרם מהיעדר סניטציה (סילוק פגרים לאתרים מוסדרים), המקרה הנוכחי שהביא למות העופות הדורסים, נגרם משימוש בחומרי הדברה חקלאית, אותו סוג חומרים שכנגדם מתריעים כבר שנים רשות הטבע והגנים ודו"חות מבקר המדינה.
הרעלות פוגעות באוכלוסיית חיות הבר, הן פוגעות במישרין בבעל החיים שאכל מהרעל, ובאופן עקיף כתוצאה מ"הרעלות שרשרת", כתוצאה מהרעלת בעל חיים שאכל מפגר מורעל. הרעלות מדללות אוכלוסיות רבות של חיות בר, ועלולות לגרום להכחדת זנים, ביניהם עופות דורסים שהיו בעבר נפוצים בישראל כמו העזנייה והפרס.
המדען הראשי ברשות הטבע והגנים, ד"ר יהושע שקדי: "כבר שנים שאנחנו עומדים מתחת, לצד ועל כל עץ רענן וצועקים בקולי קולות – השימוש ברעלים בישראל הוא רעה חולה, אלפי חיות בר מתות סתם. דו"ח מבקר המדינה התריע על הסכנה בחומרי הדברה מהסוג שהרגו אמש את הנשרים והדורסים האחרים כמו בעשרות אירועים בשנה משרד החקלאות חייב להגביר אכיפה במסגרת החוק הקיים, צריך להפסיק את המכירה והשימוש הרעלים מסוכנים, המצב לא יכול להמשיך ככה. הפתרון המרכזי הוא סניטציה, אבל זה לא מספיק. חייב להפסיק לאלתר את השימוש בחומרים המסוכנים לבעלי החיים שלנו, אחרת נישאר פה רק אנחנו בשממה."
הנשר מוזכר בתנ"ך 28 פעמים, הוא חיית בר בסכנת הכחדה, טורף-על המהווה מרכיב חיוני במערכות האקולוגיות הטבעיות. בתזכיר חוק שנמסר להערות הציבור בשנת 2020 נכתב שהרעלה היא סיבת המוות של בין 40% ל-70% מהנשרים בישראל, אך לא רק נשרים נפגעים מהרעלות. עוד נכתב שם שמספר מקרי ההרעלה הידועים – ומדובר ככל הנראה בהערכת חסר – עומד בממוצע על כ-120 מקרי הרעלה מדי שנה, שבהם מוצאים את מותם מאות בעלי חיים: ציפורים, יונקים ובעלי חיים אחרים, חלקם בסכנת הכחדה. על פי הערכות רשות הטבע והגנים, מרבית הרעלים המתגלים באירועי הרעלת בעלי חיים הם חומרי הדברה שנעשה בהם שימוש בלתי חוקי. ההרעלה מתבצעת באמצעות פיזור רעל בפיתיונות עשויים בשר, פירות או לחם. הנפגעים העיקריים הם מגוון גדול מאוד של עופות ויונקים, שנמשכים לפיתיון הרעל, או לפגרי בעלי החיים שהורעלו. חומרי ההדברה המשמשים להרעלת בעלי החיים מסוכנים וקטלניים גם לאדם, ויש לקחת בחשבון גם תרחיש של פגיעה אנושה בבני אדם כתוצאה מפיזור רעל בלתי חוקי.
תזכיר החוק מ-2020 שלא התקדם לחקיקה, הציע לערוך בחוק להגנת חיית הבר, התשט"ו-1955, תיקונים כמו הוספת איסור מפורש על שימוש ברעל ובחומרי הדברה בנסיבות שיש בהן חשש לפגיעה בחיית בר, חיזוק אמצעי האכיפה והחמרת הענישה.
לטענת רשות הטבע והגנים נבנתה תכנית סדורה לה אושר תקציב בספטמבר אשתקד, אשר עומד על 28 מיליון שקלים לאורך שלוש שנים. התקציב המיועד הוא מקרן הניקיון, שבאחריות המשרד להגנת הסביבה. מטרת הפעולות שתוקצבו היא לנסות ולמנוע מנשרים וחיות בר אחרות לאכול פגרים מורעלים. אולם, לטענתם מאז אושר, טרם הועבר לרשות. עוד הם טוענים שאתמול, לאחר היוודע מקרה ההרעלה הנוכחי, השרה להגנת הסביבה הודיעה על העברת תקציב חירום של 15 מיליון ₪ לטיפול בבעיה.
לרשות הטבע והגנים חשוב להדגיש, כי הגנה על נשרים לא תהיה מלאה גם במימוש תכנית הסניטציה. לדבריהם, נדרשת חקיקה שתמנע שימוש ברעלים המסוכנים לחיות הבר.
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "המשרד להגנת הסביבה מוטרד מתופעת הרעלות הנשרים הגורמת לתמותת החיה הנדירה בנוף ארצנו, ואף נמצאת בסכנת הכחדה במדינת ישראל. המשרד פועל להעברת תקציבים בהקדם לרשות הטבע והגנים עבור תוכנית להצלה ולאישוש הנשרים, אשר תתמודד עם הבעיה, כולל פרויקט סניטציה לפינוי ולטיפול בפגרים".
עוד הוסיפו במשרד כי "מעבר לפעילות שנעשית בנושא ע"י רשות הטבע והגנים, הנהלת קרן הניקיון של המשרד להגנת הסביבה אישרה תקציב של 28.55 מיליון שקל מכספי הקרן עבור התוכנית, כאשר מתוכם 15 מיליון שקל עבור השנה הראשונה ועוד 4.5 מיליון שקל בשנה ל-3 שנים נוספות. המשרד עושה מאמצים רבים בימים אלה כדי להשלים את האישורים הנדרשים לשם העברת התקציב לשנה הראשונה בהקדם".