לפני שלושה שבועות פרסם שירות שינויי האקלים של האיחוד האירופי את ההודעה הבאה: "טמפרטורות האוקיינוסים הגיעו לשיא בחודש פברואר 2024, כאשר לראשונה נמדדה טמפרטורה ממוצעת של 21.06 מעלות. השיא הקודם נרשם רק כחצי שנה לפני כן".
השיא החדש שהים התיכון הישראלי הוא חלק ממנו, וזה עוד בעונה ה"קרה" יחסית, ישפיע על חיינו כאן יותר מאשר במקומות אחרים בעולם, בהיותו של אגן הים התיכון "נקודה חמה" בשינויי האקלים, שבה קצב ההתחממות מהיר יותר והטמפרטורה הממוצעת שעולה בהתמדה, בים ובאוויר, גבוהה יותר מאשר זו העולמית.
פרופ' גיתי יהל מהפקולטה למדעי הים במרכז האקדמי רופין, מחוקרי הים המובילים בעולם, מסביר: "מערכת האקלים הגלובלית כולה משתנה, ומהר, בגלל הפעולות של האנושות. בראש ובראשונה בגלל פליטות הולכות ועולות של גזי חממה שמקורם בשריפת דלקים מאובנים (פחם, גז מחצבים ונפט). יש לכך השלכות רבות, שחלקן מהירות כל כך, שאנחנו והמערכות שמקיימות את רמת החיים הנוכחית שלנו לא בנויים להתמודד איתן בטווחי זמן קצרים. בגלל מורכבות קשרי הגומלין בין הים לאטמוספרה, קשה מאוד להעריך ולחזות בדיוק מה יהיו העוצמות וההשפעות של השינויים, אבל ברור שתעלה התדירות של אירועי קיצון כגון שיטפונות, בצורות, שריפות וגלי חום קיצוניים וממושכים יותר. אחד הדברים שאנחנו מפחדים מהם במיוחד הן סיטואציות שנקראות Runaway climate. מדובר במצבים שבהם סדרה של שינויים קטנים במערכת, למשל העלייה ההדרגתית בטמפרטורת הים, מצטברים עד שהמערכת 'קופצת' לשינויי אקלים קיצוניים בחלקים גדולים של העולם".
הנה מספר דוגמאות חשובות לתוצאות מדאיגות של התחממות הים: עלייה בתדירות ההופעה של סערות עוצמתיות, שינויים בתפוצת מינים שחיים באוכלוסיות של מים קרים, שהם מקור מזון ופרנסה למאות מיליוני תושבים, עלייה בחומציות הים, שפוגעת במערכות אקולוגיות שלמות, האטה ואפילו עצירה של זרמי האוקיינוסים העיקריים, שעשויה לגרום לשינויי אקלים קיצוניים תוך פרק זמן קצר מאוד, וכמובן - הגברת קצב המסת הקרחונים ועלייה במפלס פני הים, שמסכנת מיליונים. אלה רק חלק מההשלכות שכבר קורות כאן ועכשיו.
פרופ' יהל מדגיש: "הדבר הראשון שצריך לעשות זה להפסיק, או לפחות לצמצם בצורה דרמטית את הפליטה של גזי חממה, ולעבור לשימוש במקורות אנרגיה מתחדשים ובני־קיימה. אנרגיית שמש היא אפשרות טובה לכך, אבל כרגע היא לא פתרון מספיק, ובגלל מצב החירום שבו אנחנו נמצאים, ועד שיהיו פתרונות חלופיים כמו היתוך מימן למשל או שימוש יותר נרחב באנרגיות מתחדשות, יש לשקול צעדים דרסטיים, כמו לעבור לתקופת ביניים של כמה עשרות שנים לשימוש הרבה יותר נרחב באנרגיה גרעינית. העולם חייב להיגמל מהשימוש בדלקים מאובנים".
יהל מציין עוד כי ישראל, שהתברכה בהרבה ימי שמש בשנה, יכולה וצריכה למצוא פתרונות טכנולוגיים כדי להפסיק להיות תלויה בדלקים מאובנים: "אם זה לא יקרה, כבר בעשורים הקרובים, נצטרך להתאים את מערכות החיים שלנו לעולם שונה לחלוטין מהעולם שבו גדלנו".