משבר האקלים הוא בעיה המטרידה את העולם כולו, כאשר גם בישראל השיח סביב פיתוח ושימוש באנרגיות מתחדשות תופס תאוצה. עד שנת 2030 מדינת ישראל הציבה יעד ש־30% מהאנרגיה המיוצרת במדינה תהיה אנרגיה מתחדשת. בנוסף, בשנת 2022 הוחלט להקצות סכום של 100 מיליון שקל לסבסוד ועזרה לפרויקטים בתחום האנרגיות הירוקות. בשנת 2023 כ־12.5% מצריכת החשמל הלאומית הגיעה ממקורות אנרגיה מתחדשים.
כחלק מחשיבות תרומת המדע להקטנת ההתחממות הגלובלית הנגרמת על ידי פליטת גזי חממה מזיקים, תפתח האוניברסיטה העברית בשנת הלימודים הבאה תוכנית לימודים ייחודית לתלמידי מחקר תואר שני בפיתוח טכנולוגיות חדשות למקורות אנרגיה לא מזהמים.
מטרתם של לימודי התואר השני היא לעסוק במכלול התחומים הקשורים לאנרגיה ירוקה, החל מפיתוח חומרים חדשים בגישה ירוקה לתחום האנרגיה, הבנת מנגנוני יישום בתחום האנרגיה הירוקה, פיתוח התקני ייצור אנרגיה ירוקה וכלה באתגרים הקשורים לאחסון האנרגיה וניהול אנרגיה. כל זאת תוך יצירת קשר ישיר ושיתופי פעולה עם התעשייה המקומית והעולמית בתחום.
פרופ' ליעוז אתגר, ראש תוכנית לימודי הכימיה באוניברסיטה העברית, מספר: "מטרתנו להכשיר את דור מנהיגי המחקר הבא בתעשיית האנרגיה המתחדשת, ונעשה זאת באמצעות מגוון חברי הסגל הייחודי של האוניברסיטה העברית, הכוללים מומחים בעלי שם בכימיה, חומרים, ננוטכנולוגיה, הנדסה, פיזיקה, ביולוגיה, חקלאות, כלכלה ומדעי החברה. על בסיס הידע המצטבר והמומחיות הייחודית של כולנו, נוכל לקדם מחקר ופיתוח פורץ דרך בישראל ובעולם".
באוניברסיטה העברית מאמינים כי הכשרת הדור הבא של חוקרים בתחומים חשובים אלה תוביל לצמיחת התעשייה בישראל בתחום האנרגיה הירוקה, וייצור חברות הזנק: "כתוצאה מכך אנו מצפים לפריצות דרך אשר ישפיעו על ייצור ואספקת האנרגיה הסולארית, גישות חדשות לדלקים סולאריים, יצירת מימן ירוק, ופתרונות חדשים לאחסון אנרגיה, אשר יקטינו משמעותית את תרחיש ההתחממות הגלובלית ויתרמו לעתיד ירוק וטוב יותר לדורות הבאים", מסכם פרופ' אתגר.