עדן שלום, סטודנטית לתואר שני בהנדסת פולימרים במכללת שנקר, פיתחה במסגרת פרויקט הגמר שלה ביופלסטיק חדשני ומתכלה מחלבון סויה.
הפרויקט, שנעשה בשיתוף פעולה עם חוקרים מאוניברסיטת תל אביב ובמסגרת מאגד Bioplast של רשות החדשנות, מציע פתרון מבטיח למשבר הפלסטיק העולמי.
"בדיוק כפי שנכנסנו לקרבאך וללוב": האם ארדואן מאיים בפלישה לישראל?
"חיזבאללה ערוכים וחפורים": האזהרה של אהוד יערי לחברי הקבינט
הביופלסטיק החדשני, שפותח על ידי שלום, עשוי מחלבון סויה שעבר שינוי מבני, בשילוב חומרים מרככים וגורמים מקשרים. התוצאה היא חומר בעל תכונות מכניות מרשימות, עמידות וחוזק, ובמקביל – יכולת התכלות ביולוגית מלאה.
"המטרה שלי הייתה לייצר פלסטיק שיתכלה לחלוטין לאחר השימוש, בדיוק כמו קומפוסט", מסבירה שלום. "הבחירה בחלבון סויה כבסיס לפלסטיק נובעת מכך שהוא משאב טבעי המצוי בשפע. למעשה, יש כיום עודפים משמעותיים של סויה בעולם, מה שהופך אותה לחומר גלם אידיאלי לייצור בר־קיימה".
הביופלסטיק החדשני יכול לשמש למגוון רחב של יישומים, החל מאריזות מזון ועד ליריעות שנפוץ להשתמש בהן בתעשיית החקלאות. היריעות החדשות, שמתכלות באופן טבעי בקרקע, יכולות להחליף את היריעות הפלסטיות המזהמות המשמשות כיום בענף החקלאות, ואף לשמש כמצע לדישון ולהשבחת הקרקע. בתעשיית המזון, הביופלסטיק יכול לשמש לאריזות חדשניות וידידותיות לסביבה.
"היריעות החדשות שומרות טוב יותר על טריות המזון, בזכות חדירות נמוכה יותר לחמצן", אומרת שלום. "יתרה מכך, ניתן לפתח אותן למארזים אכילים, כך שהצרכן יוכל לאכול את האריזה יחד עם המזון, בדומה לשתיית שייק חלבון".
לדבריה, לביופלסטיק שפיתחה יש פוטנציאל לתרום גם למאבק ברעב העולמי: "אחת הסיבות לרעב בעולם היא לאו דווקא מחסור במזון, אלא קושי בשינוע ובאחסון שלו. היריעות החדשות, שמאריכות את חיי המדף של תוצרת חקלאית, יכולות לסייע בהתמודדות עם אתגר זה".
"הפרויקט של עדן הוא דוגמה מובהקת לחדשנות וליצירתיות של הסטודנטים שלנו", אומרת פרופ' אנה דותן, ראש המחלקה להנדסת פולימרים בשנקר. "הביופלסטיק שפיתחה עשוי להוות פריצת דרך משמעותית במאבק בפלסטיק, לסייע ביצירת עתיד ירוק ובר־קיימה יותר ולהביא למהפכה בתעשיות האריזה והמוצרים הצרכניים".