המשרד להגנת הסביבה פרסם הבוקר (חמישי) את המצאי הארצי של הפליטות לאוויר לשנת 2023. הדוח מציין כי בעשרת חודשי המלחמה נשרפו בגליל ובגולן 146 קמ"ר של צמחייה. שטח גדול פי חמישה מהשטח שנשרף בתקופה המקבילה ב־10 השנים הקודמות (30 קמ"ר בממוצע). הפליטות משריפות אלה מהוות 44% מהפליטה הארצית השנתית של פחמן חד־חמצני.
בחומרים חשודים או מוכרים כמסרטנים בבני אדם נרשמה עלייה של 3% בפליטות בהשוואה לשנת 2022. העלויות החיצוניות של הפליטות לאוויר בישראל לשנת 2023 מסתכמות ב־38 מיליארד שקל, מתוכן 13 מיליארד שקל מפליטות תחבורה, 10 מיליארד שקל מייצור חשמל, 6 מיליארד שקל מתעשייה ו־5 מיליארד שקל מפסולת (משריפת פסולת ופליטות מתאן ממטמנות).
סטארט־אפ ישראלי יאיץ את המעבר של ישראל לאנרגיה מתחדשת
עונת הנדידה בעיצומה: אלפי חסידות חולפות מעל ישראל
כ־16 מיליארד שקל מכלל העלות נגרמת מגזי חממה. בראש הרשימה, 15 מפעלים שהעלות החיצונית של פליטת חומרים מזהמים לאוויר מהם היא הגדולה ביותר. הם מהווים רק 2.5% מהגורמים המדווחים לדוח.
אולם, הם גורמים ל־74% מהעלות החיצונית הכוללת של פליטות הזיהום לאוויר. הראשונות ברשימה הן תחנות הכוח של חברת החשמל בחדרה ובאשקלון שחלקן עדיין מונע בפחם, שהשימוש בו בימי המלחמה שאחרי תקופת הדוח רק גבר.