אף שגז המחצבים הוא מקור האנרגיה המרכזי של ישראל, קיים חוסר הבנה בנוגע למהו גז טבעי, מהן התועלות שלו ומהם החסרונות, וכן מהו ההבדל בינו למקורות אנרגיה אחרים. כך עולה מסקר בינלאומי חדש שנערך על ידי מכון המחקר Opinium ב־13 מדינות, ובהן ישראל, עבור גרינפיס.
הסקר הוזמן לקראת ועידת האקלים הבינלאומית COP 29, שננעלה השבוע בעוד כישלון צורב של מדינות העולם להתעלות לגודל השעה ולצמצמם דרמטית את השימוש בדלקי מאובנים, כדוגמת גז המחצבים, לייצור אנרגיה. השימוש בגז, נפט ופחם הוא הגורם המרכזי לשינויי האקלים, ותורם לפחות ל־75% מפליטות הפחמן המחריפות את שינויי האקלים בעולם.
יותר מ־70% מהחשמל המיוצר בישראל מקורו בשריפת "גז טבעי". למרות זאת, לפי ממצאי הסקר, רק 48% מהציבור הישראלי יודעים כי שריפה של הגז פולטת גזי חממה לאטמוספירה וגורמת לשינויי האקלים. 54% מהישראלים לא יודעים שהגז הוא חלק ממשפחת דלקי מאובנים, ו־52% אף סבורים שהוא טוב לסביבה.
אף על פי כן, מרבית הישראלים (63%) סבורים שאנרגיה מתחדשת (שמש, רוח, מים) היא טובה לסביבה, ומנגד, חלק ניכר (44%) חושבים שאנרגיה מתחדשת היא בלתי אמינה.
מצד אחד, הציבור הישראלי גבוה מהממוצע העולמי בהבנה שהגז הוא דלק פוסילי, מזיק לסביבה ואינו יציב ואמין יותר ממתחדשות. "מנגד, התפיסה שהגז הוא צורך בסיסי לטובת כוח כלכלי – היא נמוכה ביחס לעולם", אומרים בגרינפיס ישראל ומוסיפים: "זה משקף התפכחות מסוימת, ובנוסף הציבור שלנו תופס עצמו מיודע בנוגע להשלכות הבריאותיות והסיכונים מגז המחצבים יותר מהממוצע העולמי".
דנה כהן, ראש תחום אנרגיה ואקלים בגרינפיס ישראל, מוסיפה: ״גם השנה ישראל הגיעה לוועידת האקלים עם גישה לא אפקטיבית – לפתח במקביל את משק הגז ואת האנרגיות המתחדשות, כשהמעבר למשק דל פחמן מדשדש. במקום להפחית את הפליטות, כפי שהתחייבה בהסכמים בינלאומיים, ממשלת ישראל מגבירה אותן ומעמיקה את התלות בגז. הבלבול הקיים בקרב הציבור לגבי 'ניקיון' הגז מונע התמודדות עם האמת והתמקדות במעבר אמיתי לאנרגיה מתחדשת".