בעולם שמתמודד עם אתגרי ביטחון תזונתי ומשבר אקלים הולך ומחריף, קבוצת חיפה הישראלית ממלאה תפקיד מרכזי במתן פתרונות חדשניים בתחום החקלאות המדייקת. בריאיון מעמיק עם מוטי לוין, מנכ”ל החברה, ודורית קולטין, סמנכ”לית רגולציה, סביבה וקיימות, הם מספרים על הצורך להשקיע בחדשנות ועל ההשקעות והיוזמות האחרונות של הקבוצה, כמו פרויקט אמוניה כחולה (BLUMONIA) ופיתוח תשתיות מתקדמות לחיזוק התעשייה הישראלית.
קבוצת חיפה נחשבת חלוצה עולמית בענף החקלאות, בין היתר הודות לפיתוחים פורצי דרך המאפשרים לגידולים להיות מניבים ועמידים יותר. פיתוחים אלו נולדים במרכז הפיתוח והחדשנות של הקבוצה ונבחנים לעומק בחוות הניסיונות הממוקמת ב”חוות אהרונסון” הסמוכה לעתלית, שאליה מגיעות לצורך הכשרה קבוצות מקצועיות מהארץ ומהעולם.
קבוצת חיפה נוסדה בשנת 1966, במסגרת יוזמה ממשלתית שנועדה למקסם את התועלות ממשאבי הטבע של המדינה בים המלח ובשדות הפוספט לצורך ייצור דשנים מיוחדים. “צריך להבין את ההקשר ההיסטורי, מדינת ישראל הצעירה נאלצה להתמודד עם תנאים קשים של אקלים, אדמות צחיחות וחוסר במשאבים, בעיקר מים וידיים עובדות”, מסביר מנכ”ל החברה לוין. “החדשנות הייתה הדרך היחידה לשרוד, להתפתח ולשגשג”.
החברה, שהחלה את דרכה בייצור חנקת אשלגן למטרות חקלאיות, פיתחה סל רחב מאוד של דשנים מסיסים ומוצרים משלימים להזנה וחיזוק הצמח. קבוצת חיפה התפתחה במקביל לחברת נטפים, שהביאה לעולם את ההשקיה בטפטוף. שתי החברות, שפעלו במקביל, הובילו עם השנים מהפכה בעולם החקלאות המדייקת והזנת הצומח באמצעות דישון דרך מערכות ההשקיה, “הדשייה”, מהפכה שמגיעה היום לשיאים חדשים. “פיתחנו מודל חדש ששינה את פני הענף”, אומר לוין.
“השילוב של דישון והשקיה מדויקים הוליד את המושג ‘חקלאות מדייקת’. אנחנו בעצם אמרנו לעולם: אפשר לעשות חקלאות חכמה יותר, מדויקת יותר, והכי חשוב - ידידותית לסביבה. מטרת החקלאות המדייקת הינה לשפר את היבולים תוך צמצום שימוש משאבים ופגיעה מינימלית בסביבה. “הרעיון פשוט”, מסביר לוין, ”אנחנו שואפים לגדל יותר בפחות - פחות מים, פחות מינרלים, פחות זיהום סביבתי. זה לא רק פתרון טכנולוגי אלא שינוי תפיסתי”.
לדבריו, הדישון המסורתי שהיה מקובל בעבר גורם נזק סביבתי עצום והיה רחוק מאוד מחקלאות ירוקה וידידותית לסביבה. “המושג ‘לדשן את האדמה’, שנשמע מאוד רומנטי, הוא למעשה בעייתי מאוד. מחקרים מראים שכ־֫80% מהדשנים הקונבנציונליים שמפוזרים בשדות כלל לא מגיעים לצמח. הם מזהמים קרקעות, מים ואפילו את האטמוספירה”, הוא מסביר.
כדי להתמודד עם האתגרים הללו, קבוצת חיפה פיתחה טכנולוגיות כמו הדשייה ודשנים בשחרור מבוקר, שמספקים לצמח תזונה מדויקת לאורך זמן ובהתאם לצרכיו בתנאי הגידול הסובייקטיביים שלו. “חקלאות מדייקת היא לא רק דרך לשפר את היבולים”, מוסיף לוין, “אלא גם אמצעי להפחתת טביעת הרגל הסביבתית. הדשנים שלנו מאפשרים לחקלאים להשתמש בפחות מים ובפחות חומרי דשן, תוך קבלת תוצאות טובות יותר, הן ברמת הגידול והן במישור הכלכלי”.
דורית קולטין, סמנכ”לית רגולציה סביבה וקיימות בחברה, מוסיפה כי “אחד היתרונות המרכזיים של החקלאות המדייקת הוא היכולת שלה להתמודד עם אתגרי משבר האקלים. הצמחים היום צריכים להתמודד עם מצבי קיצון כמו חום, קור, או מחסור במים – והטכנולוגיות שלנו מספקות פתרונות שמחזקים את עמידותם”.
ייצור עצמאי של אמוניה
אחת הסוגיות הבוערות שמעסיקות את קבוצת חיפה היא נושא הביטחון התזונתי של ישראל. “אנו נמצאים בעידן שבו האוכלוסייה העולמית צומחת במהירות בעוד המשאבים מידלדלים. המשימה שלנו היא לספק בצורה יעילה יותר פתרונות שמאפשרים להאכיל יותר אנשים", מסבירה קולטין. כדי לטפל בנושא זה, הקבוצה משקיעה משאבים גדולים בחיזוק עצמאותה התעשייתית והחקלאית של מדינת ישראל.
קבוצת חיפה משקיעה 700 מיליון דולר בפיתוח תשתיות בארץ, בעיקר בנגב. אחד הפרויקטים המרכזיים הוא הקמת שדה סולארי על שטח של כ־֫400 דונם. “מדובר בשטח שהיו בו בעבר בריכות אידוי ישנות. היום אנחנו משקמים אותו ומקימים בו מתקן שיפיק אנרגיה מתחדשת”, אומרת קולטין. “אנחנו שואפים להפחית את פליטות גזי החממה בכ־10 מיליון טון, לצמצם זיהום קרקעות ומקורות מים ולחסוך בכמויות אדירות של מים. “זו לא רק חקלאות – זו מחויבות לעתיד כדור הארץ”.
צעד חשוב נוסף בכיוון האקולוגי הוא הקמת מפעל לייצור אמוניה כחולה - "בלומוניה" כפי שקוראים לו בחיפה - שהקמתו תושלם בשנת 2025. “אמוניה היא חומר גלם מרכזי בייצור דשנים חנקניים וכן במגוון תעשיות אחרות”, מסבירה קולטין. ”המעבר לייצור עצמאי של אמוניה מבוססת אנרגיה מתחדשת מאפשר לנו לחזק את העצמאות האנרגטית של ישראל ולצמצם משמעותית את הזיהום. עד עכשיו אנו מייבאים אמוניה, הקמת המתקן תיתן למדינה עצמאות בתחום האמוניה”.
שער דיפלומטי לעולם
הטכנולוגיות של קבוצת חיפה וההצלחות שלה בענף החקלאות הובילה אותה להצלחה בינלאומית, וחשוב מכך - מהוות שער דיפלומטי עבור ישראל, גם בתקופה מדינית קשה כמו זו. ”למרות קשיים, כמו החרמות על חברות ישראליות, אנחנו מצליחים לשמור על מעמד מוביל בתעשייה”, מדגיש לוין, שבשנה האחרונה הוזמן לשמש יו”ר הוועדה להזנת הצומח בארגון הדשנים העולמי. “חקלאות היא שפה אוניברסלית", הוא מוסיף. "גם באזורים שבהם יש מתחים פוליטיים, החדשנות שלנו מתקבלת בהערכה. בעולם החקלאי ובדיונים על נושאי ביטחון תזונתי, המותג ‘חיפה’ הפך שם נרדף לאיכות וחדשנות”.
כגוף עולמי מוביל, הקבוצה דואגת להוות דוגמה גם בתחום החברתי, בין אם מדובר בשוויון מגדרי ובין אם בקידום העסקת עובדים מבוגרים או בעלי מוגבלויות. “שש מתוך 18 חברות הבת שלנו מנוהלות על ידי נשים, 40% מכוח האדם ההנדסי והמעבדתי הם נשים”, אומרת קולטין בגאווה. “בתעשייה כמו שלנו, שהיא באופן מסורתי גברית, זה הישג חשוב. העובדים שלנו הם הלב של החברה. אנחנו משקיעים בהם לא רק כאמצעי לשיפור הביצועים, אלא מתוך מחויבות לערכים חברתיים”.
לוין מדגיש כי החדשנות של החברה, שמגיעה גם מקרב העובדים בארץ ובחו”ל, היא הכלי הכי חזק של הקבוצה, שגרם למהפכה בענף. “כיום, חקלאים ברחבי העולם יכולים לנהל את כל הפעילות החקלאית שלהם דרך אפליקציות בסמארטפון. אנחנו משקיעים בפיתוח כלים דיגיטליים, שמסייעים להם לקבל החלטות מבוססות נתונים, לייעל את השימוש במשאבים ולהגדיל את התפוקה.
“חקלאות מדייקת היא לא רק פתרון לבעיות של היום”, מסכם לוין, ”אלא גם הדרך לבנות עתיד טוב יותר לכולנו”.
הכתבה מתפרסמת בשיתוף קבוצת חיפה