בעולם שבו אורות מלאכותיים מאירים את הלילה בכל פינה, מחקר חדש מגלה כי המחיר של ה"קידמה" הזאת עשוי להיות גבוה בהרבה ממה שחשבנו. המחקר שפורסם בכתב העת Remote Sensing חושף כי זיהום אור עולה לכלכלה העולמית סכום עתק של כ-3.4 טריליון דולר מדי שנה – סכום השווה לכ-3 אחוזים מהתוצר העולמי הגולמי. זיהום אור הוא הארה במקום, בעוצמה ובזמן לא נכונים. תכנון נכון של שלושתם יכול לחסוך הרבה מאוד משאבים כמו חשמל, ולמנוע פגיעה בסביבה ובבני האדם.

ההשפעות של זיהום אור אינן מתחלקות באופן שווה בעולם. מדינות גדולות כמו רוסיה, ארצות הברית, קנדה, סין והודו סופגות את ההפסדים הגדולים ביותר בערך של שירותי המערכת האקולוגית. מערכות אקולוגיות ותהליכים אקולוגיים רבים יכולים לתרום לרווחת האדם; התרומות האלה זכו בשם שירותי המערכת האקולוגית. הפסדים בערך של השירותים הללו מתייחסים לפגיעה בשיווי המשקל האקולוגי ובשירותי המערכת כמו ייצור מזון, מים מתוקים ראויים לשתייה, סינון רעש על ידי צמחייה וקיבוע פחמן דו-חמצני.

לפי תוצאות המחקר, באזורים עם רמות זיהום אור מקסימליות נצפתה ירידה של עד 40 אחוז בערך שירותי המערכת האקולוגית. כשבוחנים כל מדינה בנפרד, ההפסדים הגדולים ביותר הם ברוסיה, עם נזק שנאמד ב-754 מיליארד דולר, ועם הערכה של יותר מ-5,000 דולר לאדם בשנה. עם זאת, גם מדינות קטנות יותר, במיוחד איים ומדינות חוף, סובלות מהשפעות משמעותיות.

טכנולוגיית אנרגיה נקייה (צילום: אינגאימג')
טכנולוגיית אנרגיה נקייה (צילום: אינגאימג')

חישובי אור

כמצופה, שטחים אורבניים ספגו את ההפסדים הגדולים ביותר בערכי שירותי המערכת האקולוגית עקב זיהום אור – נתון העומד על 20 אחוז. זאת משום שבאזורים אלה יש גם פיתוח חברתי וכלכלי נרחב הקשור בצפיפות האוכלוסין הגבוהה שבערים. כשמקבצים יחדיו את האובדן בערכי שירותי המערכת בנופים יבשתיים, הנזקים הגדולים ביותר נאמדים ב-418 מיליארד דולר בשטחים עשבוניים, ב-480 מיליארד דולר בשטחים חקלאיים וב-1.3 טריליון דולר באזורים המאופיינים בבתי גידול לחים.

מעבר להיבט הכלכלי, המחקר מדגיש את ההשפעות הרחבות יותר של זיהום האור. זיהום אור פוגע בבריאות האדם למשל על ידי שיבוש מחזורי השינה של מיליוני אנשים מדי שנה, משפיע על התנהגות בעלי חיים ופוגע במערכות אקולוגיות שלמות. המחקר מזכיר לדוגמה את ההשפעה הדרמטית של זיהום אור על נדידתם של עשי בוגונג באוסטרליה, שמספרם צנח ב-2017 מכ-4 מיליארדים לכמות כל כך קטנה, שכמעט לא ניתן היה לאתר אותם. עשי בוגונג מעבירים חומרי הזנה ממקום למקום דרך ההפרשות שלהם, ולכן מדובר בפגיעה במערכת האקולוגית של כמה אזורים שונים. נוסף על כך, נצפו פגיעה ביכולתם של צמחים ביבשה ושל פלנקטון בים לקלוט פחמן דו-חמצני והשפעה לרעה על פריון של דגים ובעלי חיים אחרים. 

החוקרים השתמשו במדד חדשני בשם Simplified All-Sky Light Pollution Ratio) sALR) המתבסס על נתוני לוויינים כדי למדוד את עוצמת זיהום האור ברחבי העולם, וקישרו אותו לערך הכלכלי של שירותי המערכת האקולוגית. "המחקר מתקדם בכך שהוא משתמש בכלים של חישה מרחוק למדידת זיהום אור, ושל כימות הנזק למספרים", אומר ד"ר יוסי בורוכוב, כלכלן וחוקר לניהול משאבי טבע בבית הספר למדעי הסביבה באוניברסיטת חיפה.

מאירים את הרחובות (צילום: אינגאימג)
מאירים את הרחובות (צילום: אינגאימג)

תאורה נקייה

המחקר מציע שמדיניות להפחתת זיהום אור יכולה להוביל לתועלות כלכליות משמעותיות, לצד שיפור באיכות החיים ובבריאות הסביבה. "עיקר הבשורה היא עבור גופים ממשלתיים, מוניציפליים, ממסדיים ותעשייתיים ביחד עם האזרח הקטן, שהערכת הנזק עבורו נתפסת וברורה – 375 דולר לשנה", אומר בורוכוב. מדיניות להפחתת זיהום האור כוללת למשל שימוש בתאורה חכמה שיודעת להתאים את עוצמתה לפי נתונים בזמן אמת, הגבלת תאורה מיותרת בלילה ושימוש בטכנולוגיות תאורה ידידותיות יותר לסביבה. "גופים ממשלתיים ומוניציפליים רבים עברו לתאורת לד, בעיקר מרצון בחיסכון תקציבי ולא מטעמים אקולוגיים. זה גרם לעלייה בזיהום האור", הוא אומר. 

"יש אפשרויות לתאורת לד נקייה יותר שיש בה פחות תאורה בגוון כחול ושביכולתה למנוע זליגת אור", מסביר בורוכוב כיצד ניתן להקטין את זיהום האור, ומוסיף שנוסחו כבר הצעות קונקרטיות שיכולות לעזור לגופים ציבוריים להקטין את זיהום האור. כך, בעקבות דו"ח ועדת מומחים שפורסם ב-2016 בנושא זיהום אור וצמצומו, כלל משרד האנרגיה את המלצות הוועדה כחלק מהמלצות תאורה במחצבות ומכרות ובדו"ח של נתיבי ישראל שעסק בתאורה ידידותית לסביבה. עוד הובילה הוועדה לפרסום של מדריך למניעת ומזעור זיהום אור בתכנון תשתיות ולהטמעת הנחיות מפורטות בספר הכחול (המפרט הכללי לעבודות בנייה).

"יש להכניס את זיהום האור להיות חלק מהתוכנית הממשלתית למיטיגציה (אפחות) – לא רק של זיהום אוויר, אלא גם של זיהום אור. כמו כן יש לשלב את הנושא בעולמות התוכן של הנדל"ן – בעיקר בדירוג בנייה ירוקה ובבריאות התעסוקתית", למשל על ידי הכנסת פרמטרים כמו סוגי תאורה במשרדים. נוסף על כך, "יש להכניס את התקנים של סיכון זה לחלק מניטור הסיכונים של החברות הציבוריות במשק ובכך להשפיע לטובה על הליכי הפחתת זיהום האור", הוא מסכם.

הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה