המשרד להגנת הסביבה מפרסם הבוקר (שלישי) את דו"ח הניטור הלאומי של הים התיכון לשנת 2023, המציג תמונה מדאיגה על מצב הים בישראל. תוכנית הניטור פועלת מאז 2019, במימון משותף של הקרן למניעת זיהום ים במשרד להגנת הסביבה ושל משרד האנרגיה ובביצוע החברה לחקר ימים ואגמים, על פי מחויבותה של ישראל לאמנת ברצלונה. אלה עיקר הממצאים בדוח:

התחממות מהירה של מי הים - בניגוד לתחזיות ארגון האקלים העולמי הצופה התחממות של כ-0.055 מעלות בשנה, מהדוח עולה כי מזרח הים התיכון מתחמם בקצב כמעט כפול של 0.12 מעלות צלזיוס לשנה. בהתאמה, ממשיכה מגמת העלייה האיטית במליחות מי הים שדווחה בדוחות הקודמים. התחממות האוקיאנוסים בעולם טומנת בחובה ריבוי אירועי מזג אוויר קיצוניים כמו סערות, גשמים קיצוניים, סופות קשות ושטפונות.

עלייה במפלס הים – בין השנים 1992 עד 2023 נמדדה עליית מפלס מזרח הים התיכון של כ-15 ס"מ, המהווה קצב ממוצע של כ-4.7 מ"מ בשנה. זהו קצב הנחשב מהיר לעומת הקצב העולמי העומד על 3.4 מ"מ בשנה, אשר פורסם על ידי ה-IPCC (פאנל מדעני האקלים הבינלאומי של האומות המאוחדות). עליית מפלס מי הים תשפיע בעתיד על כל קו החוף של מדינת ישראל ותאלץ כבר בעתיד הנראה לעין היערכות מיוחדת של כלל הרשויות. ככל שהמפלס עולה, כך עולה הסכנה להצפות בזמן סערות.

ניטור בים התיכון  (צילום: גיא רענן ומייקי בר - אדון. מחקר ימים ואגמים לישראל)
ניטור בים התיכון (צילום: גיא רענן ומייקי בר - אדון. מחקר ימים ואגמים לישראל)
ניטור בים התיכון (צילום: גיא רענן ומייקי בר - אדון. מחקר ימים ואגמים לישראל)
ניטור בים התיכון (צילום: גיא רענן ומייקי בר - אדון. מחקר ימים ואגמים לישראל)

הימשכות מגמת החמצת מי הים - החמצה זו מתרחשת בשל עליית חלקו של הפחמן הדו-חמצני באוויר, החודר למערכת הימית. עלייה זו מקורה ברובה בפליטות כתוצאה מכרייה וייצור אנרגיה מגז מחצבים, נפט ופחם וזיקוק דלקים אלה, ושלמרבה האירוניה משרד האנרגיה השותף במימון דוח הניטור הוא דוחף עיקרי של אלה בניגוד גמור למדע ולהיגיון. לשינויים בחומציות הים יכולה להיות השפעה על בעלי החיים הימיים ועל מארג המזון מהים בכללותו, שעלול להשפיע על כל שרשרת המזון שבקצה שלה נמצאים אנחנו, בני האדם. הדוח מוצא גם עלייה מחודשת בריכוזי הכספית בדגי מאכל וריכוזים חריגים ובעיתיים של מתכות וחומרי דשן בנחלים, והחוקרים מזהירים מפני "מגמות זיהום שלהן עלולות להיות השלכות בריאותיות וסביבתיות".

היעלמות מינים מקומיים - בשנת 2023 בלטו בהיעדרותם שני מינים מקומיים של דגים שהיו בעבר נפוצים, ממצא שמדאיג את החוקרים. החשש הוא שמינים מקומיים נעלמים בשל התחממות הים ובשל תחרות עם מינים פולשים המתחרים איתם על מזון ודוחקים אותם מאזור המחיה שלהם. ממשיכה גם מגמה של היעלמות אצות מקומיות והחלפתן על ידי אצות פולשות שאינן מאפשרות את אותם תנאי מחיה למיני בעלי החיים המקומיים.

ריכוזי פלסטיק גבוהים – פלסטיק מהווה את המרכיב העיקרי בפסולת החופית, כשבחופים הדרומיים הוא מהווה כ-60% ובמרכז והצפון אף עומד על כ-90%. הפריט השני בשכיחותו הוא בדלי סיגריות ואחריו כוסות חד פעמיות. בחופי הדרום שיעור ניכר מהפסולת הוא מתכת שמקורה בשאריות תחמושת ובציוד דיג.