המשרד להגנת הסביבה מפרסם הבוקר (חמישי) הערכה כי ב־2023 אירעו 5,510 מקרי מוות מוקדם בישראל בשל חשיפה לחלקיקים קטנים (PM2.5), לחנקן דו־חמצני ולאוזון. מדובר בהערכה המבוססת על פרסום עדכני של ארגון הבריאות העולמי בדבר הערכים שמעליהם יש סיכון בחשיפה למזהמים.
4,699 מקרי מוות מוקדם אירעו כתוצאה מחשיפה לחלקיקים נשימים עדינים (PM2.5) ובשילוב עם חנקן דו־חמצני ואוזון, המספר הוא 5,510 מקרי מוות מוקדם, כמעט כפול מהערכה שהתבססה על שיטת המדידה הקודמת שעודכנה בינתיים. "נתונים אלו מצביעים על הנטל שמהווה זיהום האוויר על המשק בישראל, והם מתווספים להערכות של עלויות חיצוניות מזיהום אוויר אשר מפרסם המשרד להגנת הסביבה", קובעים מחברי הדוח.
הדוח, המעריך את התמותה המוקדמת ואובדן שנות חיים כתוצאה מחשיפה לזיהום אוויר בישראל בשנים 2015־2023, נכתב על ידי ד"ר אילן לוי, מרכז בכיר באגף למניעת זיהום אוויר ואסבסט במשרד להגנת הסביבה, וד"ר איזבלה קרקיס, מנהלת המחלקה לאפידמיולוגיה סביבתית באגף לאפידמיולוגיה שבחטיבת בריאות הציבור במשרד הבריאות.
החוקרים סבורים כי בשל מיקומה הגיאוגרפי של מדינת ישראל, האוכלוסייה חשופה להסעת אבק מדברי ולריכוזים גבוהים של חלקיקים לאורך מרבית ימות השנה. כמו כן קרינת השמש החזקה והטמפרטורות הגבוהות בישראל תורמות לריכוזים גבוהים של אוזון.
"תנאים אלו מחייבים נקיטת אמצעים משמעותיים יותר לעומת מדינות אחרות על מנת לצמצם ככל שניתן את ההשפעות השליליות של זיהום האוויר על בריאות האוכלוסייה", קובע הדוח. התוצאות המוצגות בדוח גבוהות באופן משמעותי מהערכות משנים קודמות, ועם זאת, נמוכות יותר בישראל בהשוואה למדינות באירופה, אשר בהן ריכוזים דומים של מזהמים. ההסבר העיקרי לכך הוא האוכלוסייה הצעירה בישראל.
אלעד הוכמן, מנכ"ל מגמה ירוקה, אומר: "ישראלים מתים בשנה מזיהום אוויר - זהו מספר בלהות ששקול להתרסקות מטוס נוסעים קטן מדי יום. אסון כזה היה מזעזע את המדינה ומוביל לחקירה לאומית דחופה, אך כשהמוות מגיע בהדרגה דרך האוויר שאנו נושמים, הוא נתפס כגזירת גורל ולא כך הדבר. חוק האקלים, שמסורס על ידי שר האוצר, לא יספק מענה אמיתי למשבר, בהיעדר יעדים מחייבים להפחתת זיהום אוויר, אכיפה ראויה ותקציבים ייעודיים. בזמן שהעולם מקדם מדיניות תקיפה נגד זיהום, ישראל נגררת מאחור".