מאז תחילת המלחמה ב-7 באוקטובר, השריפות שהוצתו בעקבות ירי חיזבאללה כילו כ-230 אלף דונם של יערות ושטחים פתוחים בצפון הארץ. למרות הנזק הכבד, המומחים מעריכים כי בתוך חמש עד שבע שנים ניתן יהיה לראות את הטבע מתחדש.
מאז תחילת המלחמה בצפון, דליקות שפרצו כתוצאה מירי חיזבאללה גרמו לנזק חסר תקדים לטבע בצפון, כאשר כ-230 אלף דונם של שטחים פתוחים ויערות עלו באש. על פי הנתונים שפרסמה קרן קיימת לישראל (קק"ל) - הפגיעה הקשה ביותר נרשמה במרחב הגליל העליון ורמת הגולן, שם נשרפו למעלה מ-175 אלף דונם של טבע ונוף.
בגליל התחתון ובאזור הגלבוע, כמות השריפות הייתה מעט נמוכה יותר, אך עדיין משמעותית, עם 30 אלף דונם שנפגעו. גם בגליל המערבי ובכרמל נרשמו פגיעות כבדות, כאשר 9,000 דונם של חורש טבעי נשרפו, ובעמק החולה נפגעו כ-722 דונם נוספים.
שריפות הענק לא רק כילו צמחייה והותירו אחריהן אדמה חרוכה, אלא גם השמידו בתי גידול של בעלי חיים רבים. על פי הערכות אנשי הייעור של קק"ל, ייקח בין חמש לשבע שנים לשקם את הנזקים – וגם אז, הטבע לא ישוב להיות כפי שהיה לפני המלחמה. ״השריפות פגעו במגוון גדול של בעלי חיים, אתרי הקינון של בעלי כנף רבים נהרסו. גם בתי גידול של יונקים וזוחלים שחיים על הקרקע עלו באש ומספר גדול של פרוקי רגליים לא הצליחו להימלט מהלהבות״, אומרים בקק״ל.
בין היערות שנפגעו בצורה הקשה ביותר כתוצאה מירי חיזבאללה הם יער בירייה, יער הבעל שם טוב, יער רמות נפתלי, יערות גוש חזון, יערות רמת הגולן, יערות הגלבוע, יער בית קשת, יער אחיהוד, יער שגב, יער חניתה, יער מצובה, יער תפן ויער בית העמק. לא רק העצים נפגעו – גם שטחים קולטי קהל, חניונים, מצפורים, נקודות תצפית ודרכי נוף רבים נשרפו כליל, מה שמציב אתגר גדול בשיקום התיירות האזורית.
רוב העצים ביערות שנפגעו בשריפות הם עצי חורש ים תיכוני, בהם עצים מחטניים כמו אורן, ברוש וארז, וכן עצים רחבי עלים כמו אלונים, אלות, כליל החורש, אקליפטוס, חרוב ושקד. מומחים מציינים כי השיקום ידרוש מאמץ אדיר של שתילה מחדש, טיפול בקרקע שנשרפה ומעקב אחר בעלי החיים ששרדו את האסון האקולוגי.
