ממשלת ישראל אישרה היום (ראשון) פה אחד הקמת ועדת מנכ"לים בין-משרדית לנושא פיתוח וקידום מפרץ חיפה ועתיד התעשייה הכבדה במפרץ, בהתאם לסיכום בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לשרה להגנת הסביבה גילה גמליאל. לפי החלטת הממשלה, הוועדה תפרסם את עיקרי התוכנית להערות הציבור, בטרם הגשתה לממשלה בתוך 90 יום ממועד הקמתה.
הוועדה הבין-משרדית תדון, בין היתר, בעתיד התעשייה הכבדה, בדגש על התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה; תשתיות האנרגיה במפרץ חיפה והשפעתן על משק האנרגיה הלאומי בעתיד; צורכי דיור ופיתוח עירוני של מטרופולין חיפה; פיתוח כלכלי ואזורי, הגברת הפריון ועידוד השקעות; צורכי תעסוקה עתידיים במטרופולין חיפה; סיכונים מחומרים מסוכנים; זיהום אוויר, שיקום קרקע והיבטים סביבתיים נוספים במפרץ חיפה.
בראש הוועדה יעמוד נציג משרד ראש הממשלה והרכבה יהיה: מנכ"ל משרד ראש הממשלה רונן פרץ או נציג בכיר מטעמו, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, דוד יהלומי, מנכ"ל משרד ראש הממשלה החליפי, ראש אגף התקציבים במשרד האוצר, מנכ"ל משרד האנרגיה, מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה, מנכ"ל משרד הביטחון, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, ראש המועצה לביטחון לאומי, מנכ"ל משרד הפנים, מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל, מנכ"לית מנהל תכנון והיועץ המשפטי לממשלה או משנהו.
השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, מסרה: "זהו יום היסטורי! גם הממשלה היום מצטרפת לעמדתי שלפיה אין מקום לתעשייה כבדה בלב המטרופולין. אני מודה לראש הממשלה בנימין נתניהו, שמוביל את הנושא לטובת תושבי חיפה והקריות. כפי שהתחייבתי, המשרד להגנת הסביבה בראשותי מקדם את המהלך הלאומי של סגירת מפעלי מתחם בז"ן בחיפה, תוך הצבת יעדים סביבתיים ברורים לשיקום הקרקע ולחיזוק מטרופולין חיפה. תעשיית הדלקים הפוסיליים שייכת לאתמול, האנרגיות המתחדשות שייכות למחר. החזון הוא שהתעשיות המזהמות יפנו את מקומן ומפרץ חיפה יהפוך להיות מוקד לפיתוח תעשיות ירוקות וחדשניות לטובת תושבי האזור".
יו"ר איגוד ערים להגנת הסביבה מפרץ חיפה, שרית גולן, אמרה: "ממשלת ישראל הצביעה פה אחד על החלטת הקמת הוועדה. הרכבה יצאה מהתחנה ותוך תשעים ימים יתגבשו המלצות לפעולה עם לוחות זמנים ברורים להמשך הדרך. בימים האחרונים הופעלו לחצים רבים על השרה להגנת הסביבה, לרבות כעסים מוועדי העובדים של בז״ן. למרבה המזל, השרה נחושה בקידום תוכניתה להוצאת המפעלים הפטרוכימיים. אני קוראת מכאן לוועדי העובדים להפנים שתם עידן התעשייה הפטרוכימית ולשבת על שולחן הדיונים כדי לקחת חלק במציאת חלופות לתעסוקה נקייה בעבורם ובעבור כולנו. בעוד הם מדברים על פגיעה בעשרות אלפי עובדים, המספרים האמיתיים הם מספר אלפים בלבד שיוכלו להשתלב במקומות העבודה שנפתח במסגרת תוכנית מפרץ החדשנות".
יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה ח"כ מיקי חיימוביץ' בירכה: "ברכות על אישור הממשלה להקמת ועדת מנכ"לים שתבחן את הוצאת התעשיות המזהמות ממפרץ חיפה. הדרך לשינוי פני המפרץ עוד ארוכה, אך זהו צעד חשוב מאוד במאבק. זוהי הזדמנות מצוינת לברך את כל התושבים, הארגונים והפעילים על מאבק עיקש של שנים ואת השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל שהובילה את ההצעה שהתקבלה היום. אחרי שנים של תחלואת יתר וזיהום קשה מגיע לתושבי חיפה לנשום אויר נקי ולכל האיזור לצעוד לקראת צמיחה ושגשוג".
"משבר הקורונה הוכיח את החשיבות וההשפעה העצומה שיש לזיהום האויר על הסביבה והבריאות שלנו", הוסיפה חיימוביץ'. "אני אמליץ לגורמי המקצוע להוסיף לוועדת המנכ"לים גם את משרד הבריאות בהקדם, הבריאות היא חלק בלתי נפרד ממערך השיקולים וההתיחסות שלהם לסוגיה חשובה ביותר. נמשיך בועדת הפנים והגנת הסביבה לעקוב וללוות את התהליך עד שיושלם."
איגוד הכימיה בהתאחדות התעשיינים מסרו בתגובה להחלטה: "התעשייה הישראלית עשתה בעשור האחרון צעדים מהמשמעותיים בעולם ומשתמשת כיום בטכנולוגיות המתקדמות ביותר כדי לבסס פעילות כלכלית עם אחריות סביבתית מלאה. נשתף פעולה בכל תהליך מקצועי ואחראי אשר אלו מטרותיו".
קבוצת בזן מסרה: "בזן מברכת על החלטת הממשלה להקים וועדה בין-משרדית, שתוכל לבחון את סוגיית התעשייה במפרץ חיפה בראייה כוללת - החשיבות והתרומה למשק כולו, העצמאות והבטחון האנרגטיים, תרומה מהותית לתעסוקה בפריפריה ונתוני סביבה אמיתיים המוכיחים את השיפור הניכר שביצעו מפעלי הקבוצה בשנים האחרונות".
בהמשך, יו"ר וועד עובדי בזן חנן סונטג ויו"ר מועצת עובדי בזן דורון ניסן, הגיבו במחאה על קבלת ההחלטה ללא שיתוף העובדים: "השרה גילה גמליאל שמה לה למטרה לרמוס את כבודם של עשרות אלפי עובדי בתי הזיקוק והמפעלים הפטרוכימיים במפרץ חיפה, בלי לדבר איתנו, בלי לשמוע את קולנו ובלי ללמוד את הנושא לעומק. אנו קוראים לראש ממשלת ישראל לדאוג לעתידם של עשרות אלפי עובדים מסורים שעובדים סביב השעון בכל ימות השנה, למען תושבי מדינת ישראל".
יעד שאפתני: ישראל תגיע ל-30% ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות עד 2030
בתוך כך, הממשלה אישרה גם את הצעת משרד האנרגיה ואת הדרכים למימוש עמידה ביעד של 30% ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות עד 2030. ההחלטה תשנה באופן מהותי את תמהיל הדלקים של המשק הישראלי ותמצב את ישראל כאחת המדינות המובילות במערב בייצור מאנרגיה סולארית, על חשבון תחנות כוח הפועלות בגז טבעי ובגיבוי סולר.
התועלת המשקית ממהלך זה עשויה להגיע ל-8 מיליארד שקלים בשנה, כאשר העלות למשק צפויה לעמוד על כ-2-3% מתעריף החשמל. התוכנית תביא בעתיד להוזלה של עלויות האנרגיה, כל זאת תוך קידום משק אנרגיה אמין, יעיל ומבוסס אנרגיה מקיימת ונקייה. בדיון הוחלט כי שר האנרגיה ייבחן עד סיום שנת 2024 את עדכון היעדים לשנת 2030, וכן נקבע יעד ביניים שיעמוד על 20% ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות עד לסוף שנת 2025.
שר האנרגיה ד"ר יובל שטייניץ: "קביעת יעד חדש לאנרגיה מהשמש של 30 אחוז הוא בגדר מהפכה של ממש. משמעות הדבר שבעשור הקרוב נצטרך להכפיל פי שלושה את הקמתם של מתקנים סולאריים חדשים. בנוסף, החלטתי כי תינתן עדיפות להקמה של תחנות כוח צמודות תשתית או הרחבה של תחנות קיימות. לקראת סופו של התהליך, בעוד כ-7 שנים, ישראל עשויה להגיע למקום הראשון בעולם בכמות החשמל המיוצר מאנרגיית השמש. זאת, כהמשך למדיניות שאני מוביל מזה כמה שנים של המעבר מפחם, נפט ודלקים מזהמים לגז טבעי ואנרגיות מתחדשות. כך זיהום האוויר הנפלט מכ-20 תחנות הכוח ברחבי ישראל יירד בתוך כמה שנים ליותר מ-90 אחוז ואנו וילדינו ננשום אוויר נקי ובריא יותר".
קידום ייצור חשמל באנרגיה מתחדשת והצמצום השימוש בדלקים פוסיליים הוא יעד לאומי של מדינת ישראל ומהווה חלק ממדיניות העולמית אל עבר משק חשמל דל פחמן. לאור ההתפתחויות הטכנולוגיות, מחויבות הממשלה להסכמים בינלאומיים, המגמות העולמיות המבקשות לצמצם את טביעת הרגל הפחמנית וצמצום זיהום האוויר בישראל, מבקש המשרד להגדיל את יעדי הייצור באנרגיה מתחדשת לשנת 2030 ל-30% ייצור באנרגיה מתחדשת וזאת בצורה שתספק מענה להפחתת פליטות גזי החממה וזיהום האוויר, שמירה על אמינות אספקת האנרגיה והרציפות התפקודית.
מדובר ביעד שאפתני שיציב את ישראל כאחת המדינות המובילות במערב בייצור מאנרגיה סולארית. החלטה זו תאפשר הלכה למעשה את צמצום זיהום האוויר וטביעת הרגל הפחמנית של ישראל ותסייע בקידום משק אנרגיה דל פחמן, אמין ויעיל מבוסס אנרגיה מקיימת ונקייה. בנוסף, יאפשר לצמצם את הקמתן של תחנות כח מוזנות גז טבעי חדשות, ויסייע בקידום מערכת חשמל מבוזרת, תחרותית, נקייה ויעילה יותר.
ההחלטה כוללת צעדים שמטרתם להתמודד עם חסמים עיקריים המונעים פיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל לקידום וסיוע לעמידה ביעד וכן לתעדף אמצעים משלימים לטובת עמידה ביעד כמו קידום אגירה, בחינת דרכים להגדלת ההשקעה הציבורית במו"פ, שינוי סדר העדיפויות התכנוני והקלה בקידום אנרגיות מתחדשות בדו-שימוש בקרקע.
במסגרת ההצעה יקדם משרד האנרגיה מתקנים לייצור חשמל באנרגיה מתחדשת בשטחים מבונים ודי שימוש בקרקע, יפיץ מכרזים להקמת שדות סולאריים בנגב, יעודד יזמים להתקין מערכות אנרגיה מתחדשות ואגירה על מבנים באמצעות קרן הלוואות, יאריך את הפטור מהיטל השבחה למתקני pv על גגות שיוקמו עד שנת 2025, יעניק פטור מהיטל השבחה למתקני pv על מאגרי מים, מאגרי קולחים ובריכות דגים, יקדם פרויקט ppp להקמת תחנת כוח סולארית, יאיץ מכרז שיחייב להתקין פאנלים סולאריים בכל בנייה הנערכת על ידי מנהלת הבינוי בחשב הכללי, יפתח באופן מאסיבי את רשת החשמל לקליטת האנרגיה הסולארית, יגדיל את ההשקעה הציבורית במחקר ובפיתוח של אנרגיה נקייה, יקדם את חדירת הרכב החשמלי לישראל, ועוד.
משרד האנרגיה ציין כי אין בכוונתו לאשר הסמכות חדשות של יזמים להקמת תחנות כוח לייצור חשמל בגז טבעי ברמה הארצית, אלא אם מדובר בתוספת יחידות ייצור חדשות, שחלוף יחידה קיימת או שדרוגה. בעקבות ההצעה, תקדים הממשלה כבר בשנת 2021 את בחינת המגבלות לייצוא גז טבעי, ולשם כך יתכנס הצוות המקצועי לבחינה תקופתית של המלצות הוועדה לבחינת מדיניות הממשלה בנושא משק הגז הטבעי בישראל, כשאת המלצותיו יגיש לממשלה עד ינואר 2021.