הדילמה של נתניהו: האם ישראל בדרך החוצה מהסכם האקלים?

בהסכם האקלים ההיסטורי של פריז ב-2015 החליטו מדינות העולם בין היתר כי כל מדינה תגבש עד לסוף שנת 2020 אסטרטגיה ויעדים למעבר לכלכלה דלת פחמן דו-חמצני (גז החממה העיקרי הפוגע באקלים כדור הארץ) עד לשנת 2050 ותעדכן בהתאם את יעדי הפחתת פליטות גזי החממה שלה לשנת 2030. בהתאם להתחייבות ישראל במסגרת הסכם פריז ולהצהרת ראש הממשלה בנימין נתניהו בוועידת האקלים בתחילת דצמבר, גיבש ופרסם לאחרונה המשרד להגנת הסביבה טיוטת הצעת מחליטים לאישור הממשלה, אשר מתווה יעדים ואמצעים לגמילת המשק מהתלות בדלקים מאובנים מזהמים ויקרים ולמעבר לכלכלה המבוססת על אנרגיות מתחדשות ונקיות. כעת הגיע רגע האמת.

על אף המחויבות המדינית של ישראל ושל ראש הממשלה עצמו, לאשר תכנית ברוח זו עד לסוף שנת 2020, והבשורה הסביבתית, הכלכלית והחברתית שטומנת בחובה התכנית, משרד האנרגיה בראשות השר יובל שטייניץ מתנגד לסעיפים מרכזיים בהצעה - בין השאר הוא לא מסכים להכניס את בחינת השפעתן של תשתיות גז ונפט חדשות על האקלים כחלק מתהליך אישורן. בכך מאיים משרד האנרגיה להפוך את ישראל לאחת המדינות היחידות במערב ללא תוכנית מחייבת למעבר לכלכלה דלת פחמן, החלטה שלה השלכות משמעותיות על עתיד משק האנרגיה בישראל ועל תחומים נוספים רבים כמו תחבורה, בריאות הציבור ועוד.

בינתיים נתניהו דוחה את ההכרעה. הממשלה אמורה היתה לדון כבר היום (ראשון) בתכנית אבל בהיעדר הסכמות בין משרד האנרגיה ובעיקר בעלי ההון של תעשיות האנרגיה הפוסילית המזהמת שאת עמדתם הוא מייצג, לבין המשרד להגנת הסביבה והשרה גמליאל, נדחתה ההכרעה. בינתייים מוצפת לשכת ראש הממשלה בפניות משני הצדדים.

במכתב ששלחה כבר לפני שבוע השרה גמליאל לרה"מ היא מפצירה בו: "אני פונה אליך בבקשה להביא בדחיפות לדיון בממשלה את הצעת המחליטים ההיסטורית אשר תאפשר לישראל לעמוד במחויבויותיה לאמנת האקלים ובציפיות ממנה כמדינת OECD להיות בין המובילות במעבר העולמי לכלכלות דלות פחמן ואף מאופסות פליטות גזי חממה". גם בארגון "אדם, טבע ודין" פנו לנתניהו: "להמשך העיכוב באישור החלטה שכזאת יהיו השלכות מרחיקות לכת על עיצוב כלכלת ישראל ועל המאבק במשבר האקלים שבה חברים לא מעט משותפינו". בעמותת "שומרי הבית" הוסיפו: "לא ברור מדוע מתוך הממשלה נעשה ניסיון להכשיל את המהלך של השרה גמליאל, גם במחיר אי עמידה בהתחייבויותיה הבינלאומית של ישראל ובמחיר השמת הצהרות נתניהו האחרונות בנושא זה ללעג ולקלס". 

מנגד, התאחדות התעשיינים פנתה לנתניהו לקראת הדיון שנדחה בטענה שהתכנית המוצעת "טומנת בחובה החמרות משמעותיות למגזר העסקי ולתעשייה הישראלית תוך הכבדת הרגולציה עליה בניגוד למדיניות הממשלה, שלא רק יפגעו קשות בכושר התחרות אלא אף יגרמו לעליית מחירים בלתי סבירה". כפי שזה נראה כעת גמליאל ושטייניץ לא קרובים להסכמות וכדי לדעת האם נתניהו ייכנע שוב לאיומי בעלי ההון של התעשייה הישנה, כמו כמה משריו, או יתקדם בדרך החדשנות והכלכלה המקיימת בעידן ההתמודדות עם משבר האקלים, ובהתאם להתחייבותו המדינית, יאלצו הצדדים להמתין לישיבת הממשלה הבאה.

מסביבת שר האנרגיה יובל שטייניץ נמסר למעריב בתגובה לדברים: "הצעת ההחלטה של המשרד להגנת הסביבה סותרת ישירות את המלצות צוות העבודה הבינמשרדי שהוביל משרד האנרגיה ביחד עם כלל המשרדים הרלוונטיים, כולל המשרד להגנת הסביבה עצמו - המלצות שהוצגו לפני כשבועיים בכנס הורוביץ לכלכלה. להבנת השר שטייניץ, אין פערים עצומים או מחלוקות גדולות בין המשרדים. בגלל החשיבות הגדולה שהשר רואה לאישור היעדים הבינלאומיים של מדינת ישראל הוא מוכן לתת לגיבושה של החלטה מקצועית, רצינית ומתואמת סיכוי נוסף. השר מזמין את המשרד להגנת הסביבה לשבת עם הדרג המקצועי במשרדו, עם הדרגים המקצועיים באוצר ובשאר המשרדים הרלוונטיים לשיח מקצועי, רציני וזריז, שיאפשר גיבוש של החלטה מבוססת וראויה שתכבד את ממשלת ישראל ותתרום לקידום הנושא - לא כגימיק תקשורתי, כי אם לטובת העניין".