האסון האקולוגי בחופים: אחרי הנזקים, כעת נחשפים גם המחדלים הרבים

האסון הסביבתי של זיהום חופי הים התיכון בישראל בזפת שמקורה בנפט גולמי שנשפך לים והגיע בחסות הסערה בשבוע שעבר לרוב רצועת החוף שנפגעה קשות באסון, איתנו כדי להישאר בחודשים הקרובים. הנזק אף עתיד לדחות ככל הנראה את פתיחת עונת הרחצה הקרובה.

הנזקים מתבררים ככל שממדי ההרס לסביבה החופית נחשפים, ומשרדי הגנת הסביבה, הבריאות והפנים אף יצאו היום (ראשון) באזהרה משותפת לציבור לפיה, אין להגיע לחופים לפעילות רחצה, ספורט ונופש - וזאת עד להודעה חדשה, בשל החשש כי חשיפה לזפת עלולה להזיק לבריאות הציבור. המשרדים ממשיכים במעקב ויעדכנו את הציבור ככל שיידרש". בטיסת סיור נוספת שקיים המשרד להגנת הסביבה הבוקר לא התגלו בים עוד כתמי זפת שעושים את דרכם לחופים, אבל חקירת הנזקים לסביבה איטית וממצאיה מתסכלים יותר אף ככל שחולף הזמן.

והנזקים לסביבה כבדים: במרכז להצלת צבי ים של רשות הטבע והגנים לא הצליחו להציל מחצית מהצבים שהגיעו אליהם ועושים מאמצים כבירים להציל את השאר כשלצדם עשרות עופות מים שמתו או נפגעו אנושות, וכן מאות בעלי חיים קטנים לאורך החופים שמתו באסון. גם הלוויתן הענק שגופתו נפלטה בערב חמישי האחרון לחוף ניצנים היה קורבן לזיהום הנפט בים, כך התברר (ראשון) סופית לאחר נתיחת הגופה שביצעו וטרינר רשות הטבע והגנים, ד״ר רוני קינג יחד עם צוות מהמכון הווטרינרי בבית דגן, בה נמצאו חומרים שמקורם בזיהום הנפט.

ד"ר רות יהל, האקולוגית הימית של רשות הטבע והגנים, מציינת: "ככל שעבר הזמן ראינו יותר חופים וכמויות יותר גדולות של זפת שנדבקה בעיקר לסלעים. רק עם שוך הסערה יכולנו לראות גם את משטחי הסלע הגדולים שבין החוף לים, העשירים בבעלי חיים ימיים, ולשמחתנו הגלים היו מספיק חזקים כדי לשטוף לפחות מהם את הזפת. עם זאת, אנחנו עדיין לא יודעים כמה זפת נמהלה במים ונספגה באצות ובקרקעית הים, ויעבור עוד זמן עד שנבין את גודל הנזק בתוך הים".

באשר לנזק בחופים מדגישים ברשות הטבע והגנים כי אלפי המתנדבים שנרשמים למבצע השיקום הלאומי נדרשים לעשות זאת רק באמצעות הרשות, עמותת אקואושן או הרשוית המקומיות. זאת משום שהוחלט כי ברצועות החול יעבדו כלים כבדים והצורך במתנדבים קיים בעיקר בשטחים הרגישים יותר שבהם נדרשת עבודת ניקוי ידנית.

החקירה והמחדלים

השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, הודיעה היום כי סיכמה עם ראש הממשלה נתניהו לקדם החלטה בממשלה שתכלול תקציבים מיידיים לשיקום החופים ולהיערכות לאומית, לצורך קידום חוק למוכנות לאירועי זיהום הים. זאת על אף שהחוק כבר קיים במגרה למעלה מעשור ועד כה הייתה הממשלה זו שתקעה אותו. גם החקירה המאומצת של המשרד להגנת הסביבה באשר למקור הזיהום מתנהלת בעצלתיים וקרובה למיצוי האינדיקציות שקיבל המשרד מהגופים הבינלאומיים באזור. מהבדיקה שנערכה לאחר האסון וממצאיה פורסמו במוצ"ש עלה כי ב-11 בפברואר התגלה כתם נפט ממאות טונות של דלק או מזוט שנשפכו לים במרחק של כ-50 ק"מ מחופי אשדוד עד סוף השבוע אותרו עשר אניות החשודות בשפיכת הנפט לים.

האסון האקולוגי בחופים מדליק נורה אדומה בוהקת בקרב ארגוני ופעילי הסביבה בישראל בכל הנוגע להיערכות שיכולה הייתה אולי למנוע אותו ולהיערכות למניעת אסונות עתידיים, ככל שממדי הפגיעה נחקרים ונחשפים. ארגוני הסביבה תוהים מדוע עדיין אין בישראל מערכת ניטור והתרעה מפני זיהום ים, שיכולה הייתה להביא לעצירת הזיהום הנוכחי בכלים העומדים לרשות המשרד להגנת הסביבה ומתורגלים בשגרה.

 בחברה להגנת הטבע מדגישים כי התכנית הלאומית למוכנות לאירועי זיהום ים אושרה בממשלה כבר לפני 13 שנים, אבל מעולם לא תוקצבה במלואה, אף שהייתה אמורה לצאת לפועל בתוך שלוש עד שנים בעלות של 15 מיליון שקלים בלבד לכוח אדם וציוד, שמעולם לא הגיעו אל המשרד להגנת הסביבה למרות דרישותיו. מדובר היה בתכנית שחקיקה נלווית של חוק התלמ"ת (תכנית למניעת זיהום ים משמן) שמעולם לא קודם, הייתה אמורה להעניק במסגרתו סמכויות ותקציבים לרשויות המקומיות בהיערכות לזיהום ים.

ד"ר יובל ארבל, רכז ים וחופים בעמותת "צלול", מדגיש: "אין כמעט חוף שלא זוהם במאות טונות של זפת שנדבקה לסלעים ולחול, אני לא זוכר אירוע בסדר גודל כזה ואנחנו לא ערוכים מספיק טוב. אם היו תופסים את זה בים יש כלים ייעודיים לעצור את כתם הנפט ולשאוב לפחות 20% ממנו מפני הים. התכנית שאושרה ב-2008 הייתה אמורה להגיע לחקיקה שתחייב את הרשויות המקומיות בחופים להיערך עם כוח אדם וציוד ייעודיים. גם העובדה שידעו על הכתם רק בדיעבד בזמן שתצלום לוין בזמן אמת יכול להתריע היא מחדל, אבל בישראל כנראה חוסכים את העלות של קבלת הנתונים בזמן אמת. וכאילו שזה לא מספיק, ישראל הולכת לשנע 30 מיליון טונות של נפט בשנה בצינורות הרעועים של קצא"א בין אילת לאשקלון בגלל הסכם עם האמירויות כשהיא עדיין בתת היערכות לאסונות הבאים".

נחמה רונן, לשעבר מנכ"לית המשרד לאיכות הסביבה, מפנה את האצבע המאשימה דווקא אל המשרד בראשו עמדה בעבר שלמרות דרישותיו לאורך השנים לא תוקצב כראוי בסוגיה על ידי האוצר וטוענת: "יש להם תקציבים, יש להם ספינות ייעודיות, יש להם אמצעי הגנה כמו רשתות ומצופי ענק שבאפשרותן לכלוא את הזיהומים. מאז התגלה הזיהום ניתן היה לבקש סיוע ממדינות שכנות כמו יוון וקפריסין שכמו ישראל חתומות על אמנת ברצלונה ומחזיקות ברשותן ציוד לאיגוף זיהומים בים וחסימתו. אי אפשר שיספרו לנו על תכנית לאומית להערכות לזיהום ימי ובפועל כשמתרחש אירוע שכזה פשוט לא מצליחים להתמודד איתו".

בארגון "אדם, טבע ודין" מאשימים: "האסון האקולוגי שנפל על חופי הים של ישראל הוא הפתעה צפויה מראש. בעוד הרשויות המקומיות ועמותות שונות הרימו מערכי מתנדבים באופן מידי לטיפול בזיהום, התגובה של הממשלה הייתה איטית ומגומגמת מידי. לכולם ברור שזיהום כזה היה עניין של זמן, ובכל זאת הממשלה מופתעת - לא יודעים להגיד מה המקור, לא זיהו ונערכו לטיפול בכתם הנפט לפני שהוא הגיע לחופים, לא הייתה תגובה מידית ומידתית לעוצמת האירוע. באופן שבו מתנהלת המדינה האסון הבא הוא רק עניין של זמן. ישראל חייבת להשלים את חוק התלמ"ת, להיגמל מדלקים מזהמים כמו נפט וגז, לעבור לאנרגיות מתחדשות נקיות ולא למכור את נכסי הטבע שלנו לטובת הפיכתנו לצינור נפט אזורי".

 נורת אזהרה – שלום כלכלי או אסון לדורות

מקור הזיהום הוא אותו נפט שכולנו עדיין מסתמכים עליו יותר מדי לאנרגיה, לתחבורה ובתעשייה, והאסון הוא המחשה של הנזקים האדירים שהסביבה חשופה אליהם כל העת בשל כך. לאור זאת, 15 מנכ"לי ארגוני הסביבה המובילים בישראל, ביוזמת ובהובלת החברה להגנת הטבע, פנו (ראשון) לראש הממשלה, בנימין נתניהו, ולשרה להגנת הסביבה גילה גמליאל, בדרישה לעצור את ההסכם בין חברת קצא"א לאיחוד האמירויות הערביות, בנוגע להעברת נפט במפרץ אילת תחת הכותרת "מפרץ אילת לא יעמוד באסון דליפה כמו זה שפוקד את חופי הים התיכון".

במכתבם כותבים המנכ"לים: "לפני מספר חודשים, פורסם שחברת קצא"א (קו צינור אירופה אסיה – חברה ממשלתית ישראלית) חתמה על מזכר הבנות לתחילתו של שיתוף פעולה שעיקרו הפיכת ישראל לגשר נפט יבשתי – הכולל תוספת משמעותית של מכליות נפט שיגיעו לחופי מפרץ אילת מן המפרץ הפרסי, יעברו דרך צינור הנפט של קצא"א שסופו באשקלון לשווקים באירופה ומקומות נוספים. כלומר, תוספת של עשרות רבות של מכליות נפט שעתידות להגיע למפרץ אילת, למזח המצוי כמה מאות מטרים משמורת האלמוגים באילת הנחשבת לאוצר טבעי ייחודי ונדיר ברמה עולמית. אסון אקולוגי כמו הדליפה הנוכחית, עשוי להמית את השונית על כל בעלי החיים הייחודיים המתקיימים בה".

ארגוני הסביבה קוראים לממשלה לפעול בדחיפות על מנת למנוע אסונות קשים כגון אלו ע"י תקצוב לרשויות המקומיות וכלל גורמי הטיפול המעורבים, לגיוס ובניית מערך כוח אדם וציוד נדרש להתמודדות ראויה עם אירועי זיהום ים, בהתאם לדרישות המשרד להגנת הסביבה, לקדם במהירות האפשרית את הצעת חוק מוכנות ותגובה לתקריות של זיהום הים והסביבה החופית בשמן וכן לעצור את ההסכם המתגבש בין קצא"א לאמירויות ולהביאו לדיון דחוף בממשלה, תוך שיתוף הציבור בבחינת ההשלכות של ההסכם על הסביבה, הכלכלה והחברה.

בצעד יוצא דופן הצטרפה (ראשון) גם רשות הטבע והגנים הממשלתית לקריאת ארגוני הסביבה האזרחיים לעצור את תכנית שינוע הנפט מהאמירויות לאירופה דרך קו אילת-אשקלון בישראל ופרסמה מסמך חוות דעת מקצועי המפרט שורה של סכנות ואיומים הנשקפים למערכות האקולוגיות בישראל כתוצאה מהמהלך.

 מבצע שיקום לאומי

נמשכות היוזמות המקומיות לסייע במבצע שיקום החופים. עיריית הרצליה השביתה את פעילותה הרגילה, וכל עובדיה העירייה, לרבות ראש העיר משה פדלון יצאו לנקות את חופי הים. לצורך התמודדות עם מצב החירום הקימה העירייה "חדרי המבצע" בחוף אכדיה דרום - חוף הנכים ובחוף השרון - מבואת השרון. גם תלמידי מרכז חינוך ליאו בק בחיפה יצאו לנקות את חוף שיקמונה בעקבות אירוע הזיהום.

רשות הטבע והגנים קוראת למתנדבים לסייע בהתמודדות עם האסון האקולוגי בחופי ישראל: "על פי הערכות מצב בשטח ניכר כי פעולות מורכבות ומאומצות אלו ידרשו להימשך על פני תקופה ארוכה. בשל כך ולאור פניות רבות ומחממות לב שהגיעו מצד הציבור הרחב להתנדב ולסייע בפעולות פינוי הזפת ושיקום החופים, רשות הטבע והגנים יחד עם הגופים הנוספים המעורבים בפעילות זו מקימה מוקד רישום ותחנות מידע והתנדבות אליהן המתנדבים יוכלו להגיע לטובת התנדבות וסיוע בניקיון ופינוי הזפת מהחופים ברחבי הארץ" הודיעה היום הרשות.

תחנות המידע וההתנדבות פועלות בחופים: אכזיב, תל דור, הבונים, שקמונה, בית ינאי , פלמחים ואשקלון. המעוניינים לקחת חלק במשימה חשובה זו למען החופים והטבע בישראל, מוזמנים להירשם כבר עתה בטופס הדיגיטלי.

בהמשך תישלח לנרשמים הודעה עם המיקום והמועדים להתנדבות. פעילות המתנדבים תיעשה לאחר הדרכה והכוונה כיצד נכון ובטוח לפנות את הזפת מהחופים תוך שמירה על בריאות המתנדבים. פרטים נוספים בנושא ציוד איתו נדרש להגיע ניתן לקבל באתר האינטרנט של רשות הטבע והגנים.

נמשך הטיפול בבעלי החיים שנפגעו באסון

בעלי החיים הראשונים שנפגעו באורח קשה באסון האקולוגי החלו להגיע לבית החולים לחיות בר בספארי ברמת גן, המופעל במשותף עם רשות הטבע והגנים. בבוקר הגיע שחף האגמים, שנמצא על החוף באזור מגדלים, לאחר שאותר על ידי מתנדבים שניקו את החוף מהזפת שהצטבר, בעקבות שפיכת החומר המזהם, לא הרחק מחופי ישראל.

השחף סבל מתשישות והיה מלא בזפת שכיסתה את כפות רגליו. הוא עבר ניקוי ולאחר מכן נבדק אם בלע את החומר המסוכן בניסיון לנקות את עצמו, דבר העלול לסכן את בריאותו. ביחד עם השחף הגיע חרדון מצוי, שנמצא בחוף הבונים. מצבו היה טוב יותר יחסית, והמטפלים התמקדו בניסיון לנקות את גופו מהזפת.

במהלך היום הגיעו בעלי חיים נוספים והמאמץ מתמקד בניקיונם באמצעות שמנים מיוחדים. "זו מלאכה ממושכת, הדורשת סבלנות ובעיקר הרבה עדינות", ציינו בבית החולים.

בנוסף לניקיון מהזפת, בבית החולים תומכים בבעלי החיים שהגיעו, באמצעות נוזלים וויטמינים ובטיפול נגד זיהומים וחולשה שעלולה להתפתח כתוצאה מסימני הרעלה. בעלי החיים מגיעים בחלק מהמקרים בטמפרטורה מאוד נמוכה, כמו השחף שהגיע במצב היפותרמי.

בבית החולים הסבירו שהזפת שעוטף אותם מונע מהם לבצע פעולות פשוטות כמו חימום הגוף, דבר שמאוד הכרחי בימים הקרים. לאור זאת, הוחלט לאשפזם במתחמי אשפוז מחוממים. בית החולים לחיות בר בספארי מטפל מידי שנה בלמעלה מ-7,000 בעלי חיים שרובם שבים בחזרה אל הטבע. "נקווה שגם בעלי החיים שמגיעים מהאסון האקולוגי הנורא הזה, ישתקמו ונוכל להשיב גם אותם", ציינו עוד בבית החולים.