שנה לאחר שיאו של משבר הקורונה, שהותיר בבית את הילדים המאוכזבים, יחזרו מחר המדורות לבעור ברחבי הארץ. אף שמדובר באחד המנהגים האהובים ביותר על הדור הצעיר, בארגוני הסביבה פחות מתלהבים, במיוחד מהנזק האדיר שגורם ערב ל"ג בעומר לאיכות האוויר ולבריאות הציבור. בניסיון למזער את הנזקים, חלות השנה הגבלות חמורות על מספר המדורות ומיקומן ברחבי ערים רבות, ובמקביל ניתנת לציבור אפשרות לחגוג את ל"ג בעומר ביחד עם החברה להגנת הטבע, שמציעה סיורי עששיות בערב החג ופיקניקים נטולי מדורה.
בימים האחרונים הוציא ארגון הגנת הסביבה אדם טבע ודין פנייה בהולה אל יו"ר מרכז השלטון המקומי חיים ביבס, בדרישה לאסור כליל או להגביל את מספר המדורות. "הדלקת מדורות גורמת כידוע לזיהום אוויר כבד, העולה עשרות מונים על הזיהום השורר בימים סטנדרטיים", כתבה עו"ד מירב עבאדי, יועצת משפטית בארגון בתחום פסולת ומחזור. "עלייה זו היא משמעותית מבחינת הסיכון הבריאותי, שכן מקור הפליטה מהמדורות הוא מקור פליטה נמוך – כלומר הזיהום אינו מתפזר ונמהל – ועל כן מגיע לשוהים בקרבתו (בעיקר ילדים וגם מבוגרים) בריכוז גבוה. נזק נוסף הנגרם כתוצאה משריפת העץ הוא פליטת פחמן דו־חמצני, התורם לאפקט החממה".
בניסיון למזער את הנזקים והסיכונים הוציא נציב הכבאות וההצלה הארצי רב־טפסר דדי שמחי צו האוסר על הדלקת מדורות בכל רחבי הארץ למעט בתנאים ובמקומות מסוימים. האזור היחיד שבו לא ייאכף הצו הוא מרחבי הנגב הפתוחים שמדרום לכביש 25 (ציר עוטף עזה־הערבה). בשאר אזורי הארץ המדורות יותרו אך ורק באזורים שהוכשרו במיוחד על ידי הרשויות המקומיות וקיבלו את אישור הרשות הארצית לכבאות והצלה.
על פי ההנחיות המחמירות, מדורה שתודלק בשטחי יער וחורש אינה חוקית. על פי הצו, מדורה ניתן להדליק בשטח חוקי רק בתוך גומה באדמה, ברוחב בסיס של לא יותר משלושה מטר ובגובה שלא עולה על מטר וחצי מגובה הקרקע. המרחק משטחי יער וחורש חייב להיות יותר מ־300 מטר, ממתקני גז ודלק – מרחק של יותר מ־40 מטר, ו־20 מטר מקווי חשמל וטלפון. עוד הונחו הרשויות המקומיות לאסור הדלקת מדורות במרחק של 50 מטר ממבנים כלשהם ו־5 מטר ממדורות אחרות.
"אם באמת רוצים לשמור על הסביבה צריך לעשות מדורה צנועה", הדגישו באיגוד ערים נפת אשקלון להגנת הסביבה. "עלינו לקחת בחשבון את ההיבטים הסביבתיים והבריאותיים, ולנסות למזער את הנזקים הפוטנציאליים של המדורה".