בעוד שבועיים תמלא שנה לפרוץ אחד האסונות האקולוגיים החמורים שידעה ישראל, הזיהום הימי בזפת שנשטף אל חופי הים התיכון, שכתוצאה ממנו הזדהמה רצועת חוף המתפרסת לאורך 160 קילומטרים מתוך 195 קילומטרים בסך הכל. מקורו של הזיהום היה בדליפה של כ־1,200 טונות נפט גולמי, ככל הנראה ממכלית נפט שחלפה באזור.

האירוע החריג הוגדר בידי המשרד להגנת הסביבה מצב חירום בדרגת B2 ,TIER דרגה אחת מתחת לגבוהה ביותר.חופי ישראל חשופים לנתיב סחר ימי, שהוא נתיב אספקת הנפט העיקרי לאירופה שפועל במרחק לא רב מהם, לצד העלייה בפעילותן של חברות קידוחי גז פוסילי בים. זמן הטיפול בזיהום ים הוא קריטי, וככל שיתעכב הוא עלול להיות מסוכן לפעילותם של מתקני תשתית קריטיים.


אבל גם מקץ שנה פעולות אפקטיביות אינן מקודמות, וגם כשפורום מנכ"לי משרדי הממשלה הרלוונטיים התכנס לאחר האירוע והגיע למסקנות לגבי ההיערכות – המשרד להגנת הסביבה עדיין מתקשה לגייס את התקציב הנדרש ושאר המשרדים לא משתפים פעולה. ארגונים סביבתיים מתריעים כי אם לא יחוקק חוק המסדיר תוכנית לאומית לטיפול חירום בזיהום ים, המעוכב כבר למעלה מעשרים שנה, ולא יועברו התקציבים לטובת תקנים, הצטיידות והיערכות – נגיע לאסון הבא לא מוכנים.


עמותת "אקואושן" חברה למשרד להגנת הסביבה כמה שנים לפני האסון והקימה את "הרשת הארצית של מתנדבי חירום ים" הממומנת עד היום ע"י גורם פילנטרופי, אולם ללא תקציב המיזם עלול להיסגר.

מנכ"ל העמותה אריק רוזנבלום מזהיר: "ללא העברת תקציבים, לא יהיה ביכולתנו להמשיך ולתחזק את מערך המתנדבים, ובהיעדר כלים וציוד לטיפול במקרה של שעת חירום, לא נוכל לספק מענה אפקטיבי בזמן אמת". הוא מדגיש: "אי־יישום המסקנות זה פשע, ואנחנו ניתפס שוב כאשר איננו ערוכים לקראת האסון הבא".

אחרי האסון אשתקד, הצליחה הרשת לגייס ולתפעל מערך של כ־16 אלף מתנדבים לאורך חודשיים וחצי, בנוסף לגיוס עובדים מכ־200 חברות ששולבו במבצע, בשיתוף רשויות החוף ורשות הטבע. ניקיון החופים ארך כמה חודשים, ועדיין מתבצעות פעולות ניקוי ממוקדות על יד מתנדבים.


ובתוך כך, המשרד להגנת הסביבה הודיע אמש שקיבל התרעה על חשד לכתם שמן כ־35 מייל ימי מערבית לאשדוד ממערכת הניטור הלווייני של ארגון EMSAהאירופי. מניתוח נתונים שביצע המשרד בסיוע סיור אווירי, לא נמצאו עדויות להימצאות שמן בים. "נמשיך לעקוב ולנטר, ובמידת הצורך נפעל בהתאם לממצאים", נמסר מהמשרד.


בארגון "צלול" חשפו את החשד לזיהום ים ממקורות ברשות החירום הלאומית עוד לפני ההודעה הרשמית עליו, והם מוסרים: "לא הפקנו את הלקחים הנדרשים ואיננו מוכנים להתמודדות עם אסון זיהום נפט נוסף. עדיין אין תחנות מניעת זיהום ים מצוידות, אין תקנים לצוותי כוננות ואין מספיק ציוד מתאים".

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "המשרד רואה חשיבות רבה ביישום מסקנות ועדת המנכ"לים, אולם יישומן לוקח זמן רב. התרענו על הצורך בתוספת תקני כוח אדם ליחידה הארצית להגנת הסביבה הימית, ואלה ממתינים לאישור האוצר. לצד זאת, יש ערוצים שהואצו בימים אלה, ובהם מכרזי רכש ציוד, הקמת תחנה למניעת זיהום ים ועוד. הקרן למניעת זיהום ים תקצה 250 אלף שקלים בכל שנה לתמיכה ברשת המתנדבים לחירום".