תוכנית פעולה חדשה שגיבש המשרד להגנת הסביבה מראה כי ניתן להעמיק את יעדי הפחתת גזי החממה ממשק החשמל ל-2030, מ-30% הפחתה ביחס לפליטות ב-2015 ל-42%. עוד עולה כי הגדלת שיעור האנרגיות המתחדשות ל-40% מייתר את הצורך בהקמת תחנות כוח פוסיליות (מונעות דלקים מאובנים) חדשות נוספות מעבר למאושרות היום עד לשנת 2030.
כאמור, צוות מומחים טכני-מקצועי שהקים המשרד להגנת הסביבה בחן את האילוצים, וגיבש את הפתרונות הטכניים-תפעוליים והכלכליים לשימוש ברשת החשמל להרחבת יצור חשמל נקי מאנרגיה סולארית. התכנית מראה כיצד ניתן להזניק את השימוש באנרגיות מתחדשות, תוך ניצול השטחים הבנויים בישראל והשגת חיסכון כלכלי של של כשישה מיליארד שקלים למשק.
הדבר יתאפשר על בסיס שימוש בטכנולוגיות יעילות וזולות יותר מתחנות כוח פוסיליות בזבזניות ומזהמות, ובאמצעות יצירת מדיניות המתעדפת פיתוח מכוון מתחדשות ואגירה של רשת החלוקה. את צוות העבודה וגיבוש תוכנית הפעולה הובילו ד"ר גיל פרואקטור וד"ר רותי קירו מהמשרד להגנת הסביבה והוא כלל צוות מומחים מחברת אקוטריידרס, מהפורום הישראלי לאנרגיה ומומחים בעלי ניסיון רב שנים בתכנון וניהול משק החשמל הישראלי.
עם זאת, למסמך אין מעמד של החלטה, משום שהתוויית מדיניות ייצור החשמל בישראל נמצאת בידיה של רשות החשמל ובאחריות משרד האנרגיה. למרות עובדה זו, המשרד להגנת הסביבה מתווה בעמדה מקצועית נחרצת ומנומקת זאת, בפני שאר מקבלי ההחלטות את הדרך הרצויה לישראל להגדיל משמעותית את ייצור החשמל ה"ירוק", ולהיגמל בהדרגה מהתלות גם בגז הפוסילי.
"שינוי סדר העדיפויות לטובת פיתוח משק חשמל המבוסס על יצור אנרגיה סולארית מבוזרת ברחבי הערים והשטחים המבונים בישראל יתרום משמעותית להגברת הביטחון האנרגטי של מדינת ישראל", קובע המסמך המבקש לקעקע את ההנחה שהתלות האנרגטית של ישראל בגז הפוסילי היא בלתי נמנעת.
במשרד הסבירו עוד כי "משק החשמל הוא המקור העיקרי לפליטת גזי חממה ומזהמי אוויר מקומיים, ולכן המשרד להגנת הסביבה מתמקד בצעדים אופרטיביים למימוש הפוטנציאל ההולך וגדל לייצור חשמל מהשמש, על גבי מבנים, חניונים, מאגרים, כבישים ושטחים מבונים רבים נוספים".
תוכנית הפעולה פורסת שורת המלצות לצעדים רגולטוריים, פירוט השקעות באופטימיזציה, הטמעת מערכות בקרה ושליטה ברשת החלוקה והכוונת סדרי עדיפויות בפיתוח רשת החלוקה, הנותנים מענה לצווארי בקבוק קיימים וחסמים לקליטה של אנרגיות מתחדשות.
כזכור, בהסכמים הבין-לאומיים אשר הושגו בוועידת האקלים בגלזגו הוטל על כל המדינות, כולל ישראל, לבחון ולהעמיק את האסטרטגיות והיעדים להפחתת פליטות גזי חממה לשנת 2030, כך שיעמדו בהלימה עם הצורך הגלובלי להפחתה של 45-50% מהפליטות הגלובליות בעשור זה. מחברי הדוח סיכמו: "כבר היום משק החשמל אחראי על כ-42% מפליטות גזי החממה של ישראל ושיעור זה יגדל משמעותית עקב חשמול התחבורה וחלקים מהתעשייה. מגמות אלו מחדדות את הצורך הדחוף בריכוז מאמץ ממשלתי להכוונת משק החשמל ליעדי גלזגו ולהגדלת היעד הקיים של 30% עד 2030".
השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, ציינה כי "על מנת להשיג את היעד האסטרטגי של כלכלה מאופסת פליטות ותחרותית, עלינו להאיץ את המעבר משימוש בדלקים מזהמים לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות. תוכנית הביצוע החדשה שגיבשנו מראה, כי תיעדוף השימוש והפיתוח של משאבי הרשת לטובת הרחבת הייצור והאגירה של חשמל נקי מאנרגיית השמש תוך ניצול השטחים המבונים הגדלים מידי שנה, יאפשר להגיע כבר בעשור זה ל-40% יצור חשמל מאנרגיות מתחדשות. שינוי כיוון זה נכון סביבתית ובריאותית וגם מבחינה כלכלית".
ממשרד האנרגיה נמסר בתגובה: "משרד האנרגיה קובע את מדיניות ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות בהתאם למכלול שיקולים לרבות בטחון אנרגטי, הפחתת פליטות, שמירה על מחירי החשמל ועוד.המשרד מודה למשרד להגנת הסביבה וליתר ארגוני החברה האזרחית ובעלי העניין על הצעתם ועל נכונותם להכיר בחסמים שבתחומם ולטפל בהם על מנת לקדם את הנושא. אנו מברכים על קבלת עמדות מגוונות".
עוד נמסר: "החלטות המדיניות בנושא יתקבלו על ידי שרת האנרגיה בהיוועצות עם הגורמים הרלוונטיים ובראשם רשות החשמל ובהתאם לקריטריונים שפורטו".