הצעת מחליטים על קידום חקלאות ים ומדבר באזור אילת, שהוגשה בשבוע שעבר על ידי משרד החקלאות למזכירות הממשלה לקראת אישורה ביום ראשון האחרון, קוממה עליה רבים מארגוני הסביבה. הארגונים חששו כי מדובר בחזרה לאחור שתאפשר את החזרת כלובי הדגים שהופעלו בעבר על ידי חברות לגידול דגים למאכל במפרץ אילת, דבר שהוביל לנזק גדול לאלמוגים ולשוניות.
במשרד החקלאות תיקנו את הצעת המחליטים שהוגשה לאישור הממשלה וכללו בתוכה הבהרה: "התוכנית תקדם הקמת מתקני גידול מזון מן הים על היבשה לטובת חלבון איכותי שיופק במנותק משינוי אקלים, זיהומים בים, ומבלי לפגוע בסביבה הימית. חקלאות ימית, המתמקדת במי ים ומנצלת משאב לא מוגבל זה, יכולה להתבצע במתקנים יבשתיים במנותק מהים. ההחלטה מנצלת את היתרונות היחסיים של האזור הן ברמה הייחודית של האקלים שבו והן באופי הים, שעומקו הגדול סמוך לקו החוף מאפשר ביצוע של מחקרים בקלות תוך התחשבות בהיבטים סביבתיים".
אחרי הדגשים שהיו חסרים בטיוטה הראשונה והרגיעו את המתנגדים, אישרה הממשלה את התוכנית הרב־שנתית של שר החקלאות עודד פורר לפיתוח העיר אילת וחבל אילות כמרכז בינלאומי של מחקר ופיתוח למזון מן הים ומהמדבר. מדובר בתוכנית לשנים 2022־2026 בהיקף של 170 מיליון שקל.
היא כוללת בין היתר פיתוח והקמת פארק חקלאות ימית ותעשיית מזון ומוצרים מן הים והמדבר לרבות תקציבים לעידוד יזמים, חברות ויצרנים חקלאיים להגיע לאזור, קידום מחקר וחדשנות בתחומי הביוטכנולוגיה וחקלאות ימית והקמת "אקו־סיסטם" המשלב בין אקדמיה לחינוך בתחומים אלו.