בעשורים האחרונים, על רקע משבר האקלים, שריפות יער וחורש הפכו לתופעה שכיחה, שתדירותה בישראל הולכת וגוברת, כמו גם במקומות רבים ואחרים בעולם. מממצאי מחקר חדש, שערך משרד החקלאות, עולה כי שימוש בלוויינים יעיל לקבלת החלטות בעניין אומדן נזק ולשיקום לאחר שריפות של שטחי יער וחורש.
לפי דוח האו"ם לשנת 2021, הסיכוי לשריפות צפוי להמשיך ולעלות, יחד עם התארכות עונת השריפות. עובדה זו, בנוסף לקרבה הפיזית בישראל בין יישובים לבין מערכות אקולוגיות, ובפרט ליער ולחורש, מגבירה את החשש לנזקים מערכתיים לחיי אדם, לתשתיות ומבנים ולזיהום אוויר.
זאת בנוסף לנזקים שנגרמים למערכות האקולוגיות עצמן, כמו פגיעה בחי ובצומח וחשיפת פני הקרקע לנזקי נגר (זרימת מים מעל פני הקרקע) וסחף (אובדן משאב הקרקע).
בחירת צעדים ופעולות לשיקום היער מחייבת בחינה של הנזקים בשטח אחרי שריפות, תוך מיפוי וסיווג חומרתם. בשונה ממיפוי קרקעי, מידע לווייני מאפשר איסוף, מדידה ופענוח של נתונים רבים ללא מגע ישיר עם השטח, כולל מאזורים לא נגישים, ודורש פחות משאבי זמן וכוח אדם.
חוקרים מהתחנה לסחף הקרקע של האגף לשימור קרקע וניקוז במשרד החקלאות, בשיתוף פעולה עם פרופ' נעם לוין מהמחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית, בדקו את מידת ההתאמה בין חומרת השריפה כפי שהיא משתקפת מתצלום אוויר שבוצע מיד לאחר השריפה, לבין מדדים המחושבים באמצעות דימות לווייני.
לשם כך החוקרים השתמשו כמקרה בוחן בשריפת יער נצרת־דבורייה שאירעה באוקטובר 2020. במחקר שערכו עידית טיקוצקי, אלון רונן וד"ר אלי ארגמן מהתחנה לחקר הסחף במשרד החקלאות, סווגו 300 תצפיות מתצלום אוויר כדי לבחון את האמינות של מדדים שחושבו באמצעות הדמיות לוויין Sentinel-2 של סוכנות החלל האירופית.
המדדים מאפשרים זיהוי מרחבי של מצב הצומח לפני השריפה ואחריה, ובכך לסייע בהגדרת חומרת השריפה והיקפה. המדדים שיקפו באופן מהימן את המצב בשטח, והם מצביעים על פוטנציאל רב של השיטה הזאת ככלי עבודה יעיל ומדויק לאומדן נזקי שריפות ובחינת יעדי השיקום הרצויים.
אריאל נחליאלי, מנהל התחנה לחקר הסחף באגף לשימור קרקע וניקוז שבמשרד החקלאות, מסביר: "שריפות יער וחורש מחייבות היום יותר מתמיד ביסוס יכולות שישפרו את השיקום של יערות וחורשים, ולצד זאת יאפשרו לנו לערוך הערכת סיכונים מדויקת שתמנע את השריפה הבאה.
"זוהי הטכנולוגיה של העתיד כדי לספק לציבור מקסימום חסינות מפני אירועי מזג אוויר קיצוניים, שלצערנו הפכו בשנים האחרונות לחלק בלתי נפרד מחיינו".