"כמויות הפסולת הולכות וגדלות, אבל שטחי ההטמנה בישראל הולכים ומצטמצמים", כך מתריע היום (שני) מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בדו"ח הביקורת על הרשויות המקומיות. משקל הפסולת הממוצע לנפש בישראל בשנת 2019 עמד על 680 ק"ג, גבוה משמעותית ממשקל הפסולת הממוצע לנפש במדינות ה-OECD שעמד על 538 ק"ג לנפש.
השיעור הממוצע של הטמנת פסולת בישראל (83%) גבוה מאוד ביחס לשיעור הממוצע במדינות ה-OECD (42%), בארה"ב (53%) וב-OECD אירופה (35%). 68% מהפסולת המיוצרת בישראל מוטמנת בדרום הארץ. בשנת 2020 הוטמנו בדרום בארץ 3.15 מיליון טונות אשפה, מתוך 4.66 מיליון טונות שנאספו מכל הארץ.
עוד עלה מהביקורת, כי בעקבות ביצועו של כל מכרז התייקר מחיר השירות ברשויות שנבדקו בשיעורים של 12% - 30%. בין הסיבות לעליית המחירים: היעדר תחרות מספקת בין קבלני הפינוי ובעלות של קבלנים על מטמנות ותחנות מעבר.
בביקורת נטען, כי חמש הרשויות שנבדקו (עיריות בית שמש, הוד השרון, יבנה ורהט ומועצה מקומית זמר) לא קיימו סקר שביעות רצון בקרב התושבים בתחום פינוי פסולת.
מבקר המדינה מתריע, כי עד סוף שנת 2022 עתידות להיסגר חמש מטמנות, ובעוד שלוש עד ארבע שנים לא יהיו עוד בארץ שטחים מאושרים להטמנת פסולת.
הפערים בין דמי הכניסה לאתרי ההטמנה השונים עשויים להגיע לכ-300%. עוד עולה מהביקורת, כי דמי הכניסה שגובות המטמנות מלקוחות שונים - ובהם הרשויות המקומיות - אינם אחידים והפערים בין דמי הכניסה שנגבים מהלקוחות עשויים להגיע לכ-100%.
המבקר אנגלמן ציין כי בעשור האחרון קצב הגידול של ייצור הפסולת בישראל הוא כ-2.6% בממוצע בשנה. "גידול זה מחייב את הרשויות המקומיות לתכנן את מערך פינוי הפסולת ולהיעזר בכלים טכנולוגיים כדי לאסוף נתונים בנושא ולספק לתושבים שירות יעיל ואיכותי", הוא ממליץ.