בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית בשימוש בקורקינטים ובאופניים חשמליים, כאשר ישראלים רבים הבינו את היתרונות הגלומים בהם – חיסכון בזמן, חניות, פקקים, דלק, ביטוח ותיקונים, כמו גם מחירם הנמוך ביחס לרכבים הפרטיים. וכמובן היתרונות הסביבתיים המשמעותיים של הפחתה בתשתיות כבישים וצמצום זיהום האוויר.

אך אליה וקוץ בה - עד היום נזרקו סוללות הליתיום של הרכבים החשמליים לזרם האשפה הרגילה, וגרמו נזקים אדירים לסביבה. רבות מהן מתלקחות בעת הדחיסה במשאיות הזבל או במטמנות, וגורמות לעשרות אסונות בגוף ולנזקים ברכוש. לסוללות נטייה לפיצוץ והתלקחות ספונטנית בעקבות בלאי או שבר, כשרק בשנה האחרונה נהרגו שישה בני אדם מהתלקחויות של סוללות ליתיום ישנות ונפצעו מאות.

גם ברמה הבריאותית, החומרים הרעילים שאינם ממוחזרים גורמים על פי מחקרים לבעיות התפתחותיות של מערכת העצבים, לירידה ביכולת הקוגניטיבית, למחלות לב ולפגיעה בפוריות.

למרות היקף הזיהום העצום, עד לאחרונה לא נחקק חוק שהסדיר את מחזור סוללות הליתיום, וכן לא היה כיסוי בחוק שחייב את היצרנים לקחת אחריות על הקורקינטים והאופניים החשמליים בסיום חייהם. אך מהיום האחריות עוברת ליצרנים וליבואנים, וכפועל יוצא מכך גם אל הצרכנים - שכעת מחויבים לשנות הרגלים ולהתחיל למחזר.

השבוע הקים תאגיד מ.א.י למחזור פסולת אלקטרונית את המתקנים הראשונים בישראל לאיסוף ומחזור סוללות ליתיום, בירושלים ובראשון לציון. בשנה הקרובה יוקמו עשרות מתקני מחזור נוספים.

הסוללות מועברות למחזור בארץ ובעולם כדי למצות מתוכן באופן בטוח מתכות נדירות כקובלט, ליתיום, ניקל ונחושת, וכחלופה לכרייתן המזיקה.
אמנון שחרור, סמנכ"ל תאגיד מ.א.י, אומר: "על כל אחד מאיתנו מוטלת האחריות לפנות את הקורקינטים והאופניים החשמליים המושבתים אל מרכזי המחזור, ולהימנע מלהשליך בפח הרגיל, בצד הדרך או בערימת גרוטאות בניגוד להנחיות. בתום שלוש שנים, גם אם סוללת הליתיום עדיין עובדת - חובה לשלוח אותה למחזור, ולא לאחסנה בבית או להשליכה לפח". 

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "המשרד לא מכיר מפעל למיחזור סוללות ליתיום שהוקם בישראל לאחרונה אלא רק מתקן לאיסוף.

חוק פסולת אלקטרונית מושתת על מודל אחריות יצרן מורחבת וחל משנת 2014. לפי החוק, ליצרנים וליבואנים של מוצרי חשמל שונים קיימת החובה לממן את הקמת מתקני איסוף, הפרסום, האיסוף והמיחזור הנאות של הפסולת שנוצרת מהמוצרים שנמכרים על ידם מלכתחילה, משימה המבוצעת באמצעות תאגידי המיחזור שזכו ברישיון לפעילותם מהמשרד להגנת הסביבה ובפיקוח אגף אחריות יצרן מורחבת של המשרד להגנת הסביבה.

בשל אי הבהירות שהייתה לגבי תחולת החוק על אופניים וקורקינטים חשמליים, הודיע המשרד להגנת הסביבה כי החל מיום 1.7.21 על תאגידי המיחזור ליישם את החוק גם על אופניים וקורקינטים חשמליים על כל מרכיבי הציוד כפי שהוא וכן על סוללת הליתיום של ציוד זה. מכיוון שליתיום הוא חומר מסוכן, שעלול להתלקח במגע עם מים, כתב המשרד הנחיות בשיתוף עם כבאות והצלה לישראל ופרסם מסמך "הנחיות מקצועיות קליטה ואחסון פסולת סוללות ליתיום וסוללות ליתיום משומשות" המפורסם באתר המשרד להגנת הסביבה: https://www.gov.il/BlobFolder/guide/extended_producer_responsibility/he/waste_lithium-batteries.docx

"בהתאם לחוק, רשויות מקומיות, במימון תאגידי המיחזור, מחויבות לדאוג להקים בתחומן הסדרי הפרדה לפסולת ציוד חשמלי ואלקטרוני וסוללות, ובכלל זה להקים הסדרי הפרדה גם לסוללות הליתיום של האופניים והקורקינטים החשמליים בהתאם להנחיות, על מנת לאפשר לכל תושב להשליך באופן סביבתי ובטוח את הפסולת מציוד זה. יש חשיבות רבה להשלכת הפסולת בהסדרי ההפרדה הייעודיים על מנת להימנע ממפגעים סביבתיים, בריאותיים ובטיחותיים. כיום הסוללות הנאספות על ידי תאגידי המיחזור מועברות לאתרים מורשים בארץ המייצאים את הסוללות למיחזור בחו"ל".