כמדי שנה, כמויות גשם גדולות הובילו להצפה של מערכות הביוב באזורים שונים, דבר הגורם למי נגר (מי הגשם הניגרים מהשטח הבנוי בערים) מהולים בביוב לגלוש מהמערכת אל הנחלים ומשם אל הים. רק בשבוע שעבר משרד הבריאות הזהיר מפני רחצה בחופי המרכז והדרום.
מדובר בתוצאה של הזנחה ארוכת שנים, שאת מחירה משלמים הטבע והציבור. הבעיה המרכזית היא שבערים רבות בארץ מצטלבות מערכות הביוב והניקוז, וכתוצאה מכך בעת ירידת גשמים נכנסים מי הנגר למערכות הביוב ומשבשים את תהליך הטיהור במכוני הטיפול בשפכים (מט"שים).
בנוסף, לאורך השנה נאספים בנחלים כמויות גדולות של אשפה ופגרי בעלי חיים, וכבר בגשם הראשון הם זורמים לים. הזרמה בלתי חוקית של שפכי תעשייה ומוסכים אל הסביבה גורמת לכך שהביוב מכיל מתכות כבדות ומסוכנות אשר פוגעות בבריאות בעלי החיים והציבור.
"זיהום החופים מתקיים עשרות ימים בשנה בעונת החורף. רק בשנת 2021 נרשמו 112 ימים של חופים סגורים בגלל זיהום הים", אומר ד"ר אסף אריאל, המנהל המדעי של עמותת אקואושן, המסייעת במחקרי דיגום איכות המים בים, ומתריע: "הפגיעה ניכרת באיכות החיים ובבריאות של תושבים בסמוך לנחלים ושל שחיינים וגולשים, אבל נגרמת פגיעה משמעותית גם בחי ובצומח הימי כתוצאה מנגר עירוני מזוהם ופריחת אצות ש'חונקות' את הסביבה הימית. יש צורך בתוכנית אסטרטגית ארצית שתיתן פתרונות אפקטיביים וארוכי טווח. אי־פתרון בעיות הנגר ואי־הפרדה בין המערכות תגרום לעוד ועוד הזרמות ביוב לסביבה, והטענה בדבר מיעוט ימי הגשם לא רלוונטית לאור שינויי האקלים, המאופיינים ביותר אירועי שיטפון והצפות, שבהם צפויות גלישות ביוב רבות".
בתאגידי המים מאשימים את המשרד להגנת הסביבה שלא אוכף את התקנות, והמשרד מצדו מדגיש כי האחריות רובצת לפתחם של התאגידים. מרק אוקון, מנכ"ל איגודן לתשתיות איכות הסביבה, טוען: "התקנות מחייבות את הרשויות המקומיות להעמיד תוכנית להפרדה של מערכות הניקוז והביוב, אך הן זוכות להתעלמות ולהיעדר פיקוח. מדובר בצורך להקצאה של תקציבים במיליארדים שאותם לא הרשויות ולא המדינה מוכנים להקצות, בטענה כי מספר ימי הגשם בשנה שולי. יש להתחיל לבצע אכיפה על התקנות, אבל גם לנקות את הנחלים בקיץ על מנת להפחית את הזיהום. כל עוד זה לא יטופל נמשיך להתמודד עם המצב הנוכחי".
הגוף המפקח על תקנות הפרדת הביוב והניקוז הוא המשרד להגנת הסביבה. ד"ר אמיר ארז, ראש אגף מים, שפכים ונחלים במשרד, מסביר: "המקור העיקרי של חדירת מי גשם אל מערכות הביוב הוא חיבורים פיראטיים של צנרת נגר כמו מרזבים למערכת הביוב וכן כניסת נגר אל תאים לא אטומים במערכות הולכת השפכים שברחובות הערים. כתוצאה מכך יש גלישה של מי ביוב מהולים בגשם אל הסביבה, לנחלים ומשם לים".
בתגובה לטענת אוקון, הוא מדגיש: "איתור החיבורים וניתוקם בעת הצורך הוא בסמכות ובאחריות תאגידי מים וביוב, או רשות מקומית ככל שאין תאגיד כזה", ומוסיף: "הטיפול בנגר העירוני בישראל אכן לוקה בחסר ותופעת החיבורים הצולבים מהווה פגיעה משמעותית בסביבה. מדובר בנושא סבוך שדורש פתרון מעמיק ותקציבים גדולים. לפני שנתיים התקבלה החלטת ממשלה על קידום תשתיות וניהול סיכוני שיטפונות. בעקבותיה הוקמה ועדה מקצועית בראשות משרד ראש הממשלה שדנה בנושאים של מבנה ומימון ונדרשה בין היתר לנושא חיבור הנגר לביוב".