אבחנה של גידול בבלוטת התריס עלולה להיות חוויה מלחיצה וההחלטה מה לעשות בשלב הבא יכולה להיות מבלבלת. חשוב לדעת כי מרבית גידולי בלוטת התריס שפירים ואינם מסכני חיים. עם זאת, לעתים עלול להיות מאובחן ממצא סרטני, וכדי לאבחן זאת נלקחת דגימה מהגידול שמסייעת לקבוע את אופייו. גידול ממאיר עלול לדרוש טיפולים כמו ניתוח, הקרנות וכימותרפיה.
בלוטת התריס ותפקידה
בלוטת התריס היא בלוטה קטנה בצורת פרפר הממוקמת בקדמת הצוואר. תפקידה של הבלוטה הוא לייצר הורמונים שמשפיעים על האופן שבו הגוף משתמש באנרגיה. הורמונים אלו משפיעים כמעט על כל איבר בגוף, כמו למשל על קצב הלב, המשקל, מערכת העיכול ואף על מצב הרוח.
מה הם גורמי הסיכון להיווצרות גידולים בבלוטת התריס?
ישנם מספר גורמי סיכון ידועים שמעלים את הסיכון לפתח סרטן בבלוטת התריס:
· גיל ומגדר - סרטן בלוטת התריס נפוץ בערך פי 3 יותר בנשים מאשר בגברים. סרטן בלוטת התריס יכול להופיע בכל גיל, אך הסיכון מגיע לשיאו
מוקדם יותר עבור נשים (בשנות ה-40 או ה-50 לחייהן), מאשר עבור גברים (בשנות ה-60 או ה-70 לחייהם).
· היסטוריה משפחתית – במידה וקרוב משפחה מדרגה ראשונה (הורה, אח, אחות או ילד) חלה בסרטן בלוטת התריס, הסיכון לחלות בסרטן
בלוטת התריס גבוה יותר. בנוסף, ישנן מחלות גנטיות תורשתיות שמעלות את הסיכון לחלות בסרטן בלוטת התריס.
· חשיפה לקרינה – כמו למשל כחלק מטיפול רפואי.
· עודף משקל או השמנת יתר - אנשים הסובלים מעודף משקל או השמנת יתר נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח סרטן בלוטת התריס מאשר אלו
שאינם. בנוסף, נראה שהסיכון עולה ככל שמדד מסת הגוף (BMI) עולה.
אילו סוגי גידולים יש בבלוטת התריס?
גידולים בבלוטת התריס ניתנים לסיווג לגידולים שפירים ולגידולים ממאירים (סרטניים). רוב הגושים בבלוטת התריס שפירים, אך בערך 15%-5% מהם הם סרטניים. לעתים, גושים אלו עשויים גם לייצר את הורמון בלוטת התריס באופן עודף, מה שגורם למצב המכונה יתר פעילות של בלוטת התריס. גושים בבלוטת התריס שמייצרים עודף הורמון בלוטת התריס הם כמעט תמיד שפירים.
איך ניתן להבדיל בין גידול סרטני לגידול שפיר?
לאחר שהרופא המטפל חושד בגידול בבלוטת התריס, הוא ישלח את המטופל לביצוע בדיקות דם להערכת רמות הורמוני התריס בדם, ובדיקת אולטרסאונד של בלוטת התריס. במידה ולרופא חשד גבוה לסרטן של בלוטת התריס, ייקח הרופא דגימה של האזור החשוד כגידול בעזרת ביופסיית מחט עדינה (FNA).
תוצאות הביופסיה יסייעו לרופא להחליט האם מדובר בגידול סרטני או שפיר. עם זאת, בכ-15%-30% מהמקרים לא תצליח הביופסיה לקבוע בוודאות האם הגידול שפיר או ממאיר. במקרים אלו, בהם האבחנה אינה חד משמעית, ניתן לבצע בדיקה גנטית של הגידול בשם בדיקת "אפירמה" המסייעת להחליט בביטחון רב יותר את אופי הגידול. בדיקה זו חשובה במיוחד, שכן מחקרים הראו כי ב-70-80% מהמקרים בהם מבוצע ניתוח להסרת גידול עם תוצאת ביופסיה שאינה חד-משמעית, נקבעו בדיעבד כגידולים שפירים. הבדיקה שוללת ממאירות בוודאות גבוהה מ-96%, ומסייעת לרופא בהחלטה להימנע מניתוח ולהסתפק במעקב בלבד.
דרכי הטיפול בגידולי בלוטת התריס
במרבית המקרים גידול בבלוטת התריס הינו מצב שפיר הדורש מעקב בלבד, כמו למשל גידול שנמצא שפיר בבדיקת "אפירמה". במידה והגידול נחשד כסרטני, ישנן מספר דרכי טיפול עיקריות:
· ניתוח – ניתוח לכריתת בלוטת התריס או חלק ממנה.
· טיפול ביוד רדיואקטיבי – טיפול משלים לאחר ניתוח במהלכו בולעים חומר רדיואקטיבי שנקלט באופן ספציפי בתאי בלוטת התריס והורס את
תאי הסרטן.
· הקרנות – טיפול בו מכוונים קרינה אל תאי הסרטן במטרה להרוס אותם.
· טיפולים ממוקדים – בשנים האחרונות התפתחו סוגים שונים של תרופות ביולוגיות חדשות המנטרלות מגנונים מולקולריים האחראיים
להתפחות הגידול הסרטני. תרופות אלו ניתנות במקרים של גידולים מפושטים שלא ניתן להסירם בניתוח.