בתקופת ממשלת לפיד-בנט אחוז ההוצאה הלאומית השוטפת (ללא השקעות) לבריאות מהתוצר המקומי הגולמי בישראל (7.3%) היה נמוך מהממוצע במדינות ה-OECD (9.3%), ובמיוחד מגרמניה (12.7%) ומארה"ב (16.6%), כך עולה מנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו היום (חמישי).

מחיר דמים: הקריסה האטית והכואבת של מערכת הבריאות עולה בחיי אדם | כרמית ספיר ויץ 

השיעור הנמוך ביותר היה בטורקיה (4.3%), במקסיקו ובלוקסמבורג (5.5% בכל אחת מהן). בשנת 2022 ההוצאה השוטפת לבריאות לנפש במונחי שווי כוח הקנייה בישראל הסתכמה ב-3,596$ והייתה דומה להוצאה בליטא ובלטביה (3,587$ ו-3,445$, בהתאמה), אך נמוכה מזו שבמרבית מדינות ה-OECD.

ההוצאה הלאומית לבריאות עלתה בשנת 2022 ב-0.8% לעומת שנת 2021. עם זאת, ההוצאה לנפש ירדה ב-1.1%. ההוצאה הלאומית לבריאות , הסתכמה בשנת 2022 ב-132.6 מיליארד ש"ח, 7.6% מהתמ"ג .

בשנת 2022 תשלומים ישירים של משקי הבית לתרופות ושירותים רפואיים (כגון רופאים, מרפאות ורופאי שיניים) מימנו 23.8% מההוצאה הלאומית לבריאות. 10.1% נוספים היו הוצאות על ביטוחים פרטיים של משקי בית, הוצאות של מלכ"רים פרטיים, של בתי חולים כלליים ששייכים להם ותרומות מגורמים פרטיים שונים. סך כל המימון הפרטי של משקי בית ואחרים הסתכם ב-33.9% בשנת 2022. 

המימון הציבורי (משרדי ממשלה, רשויות מקומיות ומלכ"ר ציבורי) כולל מימון מתקציב המדינה ומיסים מיועדים. 22.5% מההוצאה הלאומית לבריאות בשנת 2022 מומנו מגביית מס בריאות ו-42.3% מומנו מתקציב המדינה. מימון מתקציב המדינה כולל העברות לקופות החולים ולמוסדות אחרים ללא כוונת רווח, אספקת שירותי בריאות באמצעות מוסדות בריאות ממשלתיים, מימון השקעות בבנייה ורכישת ציוד בבתי חולים ממשלתיים. 

בהקשר זה מציינים בלשכה כי שיעור המימון הפרטי (ללא חו"ל) מהתמ"ג היה בשנת 2022 2.6% לעומת 2.5% בכל אחת מהשנים 2020 ו-2021. שיעור המימון הציבורי (תקציב המדינה ומס בריאות) עמד בשנת 2022 על 4.9% מהתמ"ג. עד שנת 2019 היה השיעור יציב – 4.5%-4.8%, ב-2020 הוא עלה ל-5.7% וב-2021 הוא ירד ל-5.4%.

בשנת 2022 סיפקו קופות החולים 32.6% משירותי הבריאות. בתי חולים כלליים, רופאי שיניים ורופאים פרטיים אחרים, מרפאות פרטיות וכן יצרני תרופות ומכשירים רפואיים סיפקו 54.6% מכלל ההוצאה הלאומית לבריאות בשנת 2022. החלק שסופק על ידי מוסדות ממשלתיים (כגון בתי חולים לחולי נפש ובתי חולים למחלות ממושכות, מרפאות ולשכות הבריאות) הסתכם ב-8.4% מההוצאה הלאומית לבריאות.

באחוז זה חלה ירידה מ- 10.3%בשנת 2021 ומ-9.3% בשנת 2020, ועלייה לעומת כ-6% בממוצע בשנים 2019-2003. חלקם של השירותים שסופקו על ידי מוסדות בריאות אחרים ללא כוונת רווח (כגון "מגן דוד אדום") סיפקו 4.4%.  החל משנת 2003, בתי חולים כלליים נכללים במונח "יצרני שוק", בהתאם להנחיות בין-לאומיות. זאת משום שגופים אלה מספקים את מרבית השירותים במחיר משמעותי מבחינה כלכלית.

התפלגות ההוצאה השוטפת לבריאות (ללא השקעות בבנייה ובציוד) לפי סוג השירות מראה שבשנת 2021 ההוצאה לשירותי מרפאות ציבוריות ורפואה מונעת הסתכמה ב-42.7% מההוצאה השוטפת לבריאות. ההוצאה לשירותי בתי החולים ומחקר הסתכמה ב-32.2% מההוצאה השוטפת לבריאות.

ההוצאה לרפואת שיניים ולרופאים פרטיים הסתכמה ב-12.0% מההוצאה השוטפת לבריאות. ההוצאות לתרופות ולציוד רפואי שנקנו על ידי משקי הבית נותרו ברמה דומה לזו של שנים קודמות ועמדו על 3.9%. הוצאות מינהל כוללות מינהל ממשלתי ותשלום דמי ניהול לביטוחים פרטיים.

בארצות הברית, הייתה ההוצאה השוטפת לנפש בשנת 2022 הגבוהה ביות-12,555$. יצוין כי החישוב במונחי שווי כוח הקנייה מביא בחשבון את ההבדלים במחירי התוצר במדינות השונות. יחד עם זאת, בהשוואה הבין-לאומית לא מובאים בחשבון הבדלים בגורמים שעשויים להשפיע על ההוצאה כמו הרכב הגילים, מבנה מערכת הבריאות, מבנה התעסוקה וכד'. כשמחשבים הוצאה לבריאות משוקללת לפי גיל, מתקבלת הוצאה לאומית לנפש גבוהה יותר בישראל.

בשנים 2019-2000 אחוז ההוצאה הלאומית השוטפת לבריאות מהתמ"ג בישראל נע בין 6.7% ל-7.3%, בשנים 2021-2020 הוא עלה ל-7.8%, ובשנת 2022 ירד ל-7.3%. האחוז הממוצע במדינות ה-OECD נע בין 7.2% ל-8.8% בשנים 2019-2000, בשנת 2020 הוא עלה ל-9.6% ובשנת 2021 – ל-9.7%, ואילו בשנת 2022 הוא ירד ל-9.3%.

עוד עולה מההשוואה הבין-לאומית כי אחוז המימון הציבורי (הכולל הוצאות ממשלה וביטוחי בריאות חובה) של ההוצאה הלאומית לבריאות בישראל (65%), גבוה מאחוז המימון הציבורי בצ'ילה (62%), בקוראה הדרומית ובפורטוגל (63% בכל אחת מהן) ונמוך מזה שבליטא (69%), בספרד (70%) ובקנדה (71%). אחוז המימון הציבורי בגרמניה הגבוה ביותר – 87% מההוצאה השוטפת לבריאות.