ועדת הבריאות בראשות ח"כ אוריאל בוסו קיימה היום (שני) דיון בנושא מצבן הפיננסי של קופות החולים. הדיון התבסס על דו"ח מסכם פעילות קופות החולים לשנת 2022 שפורסם לאחרונה על ידי משרד הבריאות.
בשל העלייה בתחלואת הקורונה: משרד הבריאות בהוראה חדשה לבתי החולים
על פי הדו"ח, בסוף שנת 2022 היו קופות החולים בגירעון של 1.5 מיליארד שקלים, זאת לאחר קבלת תמיכות מהמדינה בשווי של מעל 2 מיליארד שקלים. עוד עולה מהדו"ח כי הצפי הוא שבשנת 2023 יגיעו הקופות לגירעון כפול של כ-3 מיליארד ש"ח לאחר התמיכות.
בראשית הדיון ביקש יו"ר הוועדה ח"כ בוסו לשמוע מנציגי משרד הבריאות וקופות החולים מהן הסיבות לגירעון, מהן השלכותיו על המבוטחים בקצה ועל בתי החולים, וכן מה הם הצעדים המתוכננים לצמצום הגירעון ולמניעת פגיעה בשירותי הבריאות לציבור. לדבריו, "עלינו האחריות לוודא שהקופות ימשיכו להעניק את השירות בצורה שוטפת וטובה ושמצבן הפיננסי לא יפגע בציבור".
בפתח הדיון סקר ליאור ברק, סמנכ"ל פיקוח על קופות החולים והשב"ן במשרד הבריאות, את נתוני הדו"ח בפני הוועדה (מצ"ב מצגת) והתריע כי "על פי הנתונים הקיימים, כבר לקראת סוף השנה חלק מקופות החולים יגיעו לבעיה תזרימית והפתרון שלהן כרגע הוא לא להעביר כספים לבתי החולים הממשלתיים". ברק סקר מספר צעדים שהמשרד רוצה לקדם בכדי לייצב מצבן הכלכלי של הקופות בהם עדכון נוסף של המקדם הדמוגרפי שעודכן לפני שנה, לדבריו באופן לא מספק ועדכון מדד יוקר הבריאות- בין היתר בשל הסכמי שכר שצפויים בשנה הקרובה ולא מקבלים ביטוי במדד הנוכחי. לבסוף התייחס ברק גם לצעדי משילות כלפי קופות שלא יעמדו בייעדי האיזון, זאת רק לאחר שיקבלו תקצוב המותאם לצרכיהן. לדבריו: "ככל שהממשלה תצליח לתת לקופות את כל הכסף בבסיס ומדדי קידום ריאלים שיעזרו להן לעמוד בהתחייבויות שלהן, לא נאפשר להן לחרוג. ברגע שאתה נותן את המשאבים אתה יכול לדרוש מהן אחריות וניהול נכון".
גאיה עפר מאגף התקציבים במשרד האוצר אמרה: "הנושא הזה מטריד אותנו מאוד. היו לאחרונה צעדים של משרד הבריאות שחששנו שהולכים בכיוון ההפוך כמו הקפאת השתתפויות עצמיות ועוד. אנחנו שמחים שכעת המשרד נרתם לנושא ואנחנו יושבים עם נציגי המשרד ועם הקופות כדי לנסות למצוא פתרונות". בתגובה לדבריה אמר יו"ר הוועדה ח"כ אוריאל בוסו: "חוץ מדיונים צריך גם להכניס את היד לכיס. וגם כשמדובר על קיצוצים רוחביים במשרדים לדוגמא צריך לזכור שכל קיצוץ בבריאות הוא פגיעה ישירה במתן השירותים הבסיסיים לאזרחים. קופות החולים עושות עבודת קודש, הן צריכות לתת את השירות ואנחנו צריכים לעזור להן, מבלי לתת הנחות בדרישות השירות".
רועי קהאן, משירותי בריאת כללית, הוסיף: "אנחנו בפוסט קורונה. מצד אחד הדרישות לשירותי בריאות עולות. יש לנו עלייה של מאות אחוזים בביקורים טלפוניים, גידול של 17% בהוצאות על מיון. אנחנו משקיעים מיליונים בסייבר ובתשתיות וכל זה צריך לבוא עם תקצוב מתאים. הממשלה חותמת הסכמי שכר במיליארדים עם שיפוי חלקי בלבד ויחד עם גורמים נוספים זה מביא את הקופות למחסור תקציבי. כדי שיהיה אפשר למלא את הצרכים צריך תוספת של 5-6 מיליארד ש"ח למערכת הבריאות. במקביל יש לוודא שיהיו מנגנונים עדכון ביחס להזדקנות האוכלוסייה ולהסכמי שכר".
מוריס דרופמן, ממכבי שירותי בריאות, אמר: "אף אחד מאיתנו לא לוקח כסף הביתה בסוף השנה. יש לנו בעיה מבנית שהחלה בקורונה, פער בין הוצאות להכנסות. המדינה צריכה למצוא פתרונות ולהשלים את הפער בהכנסות".
איתי קלטניק, ראש אגף תקציבים בקופת חולים מאוחדת, אמר: "קופות החולים הן גופים מאוד יעילים ואנחנו מפיקים את המרב מהתקציבים שניתנים לנו. אנחנו נמצאים כבר שנים בתת תקצוב ממושך תוך שחיקה של המערכת. ביצענו צעדי התייעלות משמעותיים מבלי לפגוע בשירות, שכללו פיטורים נרחבים, פיתוח שירותים ללא יד אדם, צמצום שכר בכירים ועוד, אבל בסופו של דבר אם לא יובאו פתרונות יפגע גם השירות למבוטח".
הראל שרעבי, קופת חולים לאומית התייחס למחסור בכוח אדם בתחום הבריאות, ציין כי "בכל תחום כמעט בעולם הבריאות יש מחסור בכוח אדם ומעבר למשמעות השירותית של זה למבוטחים, יש לזה גם משמעויות כלכליות של עלייה בתעריפים שאנחנו נדרשים לשלם למטפלים האלה. בלי לטפל במשבר הזה הביקוש לא יפגוש את ההיצע והעלויות ימשיכו לעלות". בהתייחס לכספי הייצוב שמעניקה המדינה לקופות אמר שרעבי: בכל שנה אנחנו באי ודאות גדולה, לא יודעים איך נסגור את השנה וזה מקשה עלינו מאוד לתכנן את הפעילות שלנו. חייבים להפיג את זה כמה שיותר מהר".
בתום הדיון הודה יו"ר הוועדה למשתתפים ואמר כי "מצבן הפיננסי של הקופות מדאיג ומחייב פעולה נמרצת של משרדי האוצר והבריאות לייצובן. אני מבקש לקבל בהקדם ממשרדי הממשלה מתווה לקביעת מנגנונים לעדכון מדדי ההזדקנות, יוקר הבריאות והקפיטציה".
