שבוע פרסי הנובל יצא היום (שני) לדרך עם ההכרזה על פרס נובל בפיזיולוגיה ורפואה שהוענק לשניים ממפתחי החיסון לקורונה. הזוכה הראשון הוא דרו ויסמן, רופא-מדען יהודי-אמריקאי, והזוכה השנייה היא קתלין קריקו, ביוכימאית הונגרית-אמריקאית.
האנשים מאחורי הבסיס לחיסוני הקורונה: דרכם של הזוכים בפרס נובל לרפואה
שבוע הנובל יוצא לדרך: המועמדים המובילים וכל מה שחשוב לדעת
פרופ' דן פאר, סגן הנשיא למחקר ופיתוח באוניברסיטת תל אביב, חוקר בכיר בבית הספר שמוניס למחקר ביו-רפואי וחקר הסרטן באוניברסיטה, מכיר את פרופ' קתלין קריקו, זוכת הנובל, מזה כעשור. "היא יצרה איתי קשר בשנת 2013, לאחר שפרסמתי את העבודות הראשונות שלי בנושא הובלה לתאים ספציפיים בחיות של mRNA, וכך למעשה החל שיתוף הפעולה שלי איתה ועם החברה שעבדה בה - ביונטק. זה מדהים לחשוב על זה שטכנולוגיות שפותחו באוניברסיטת תל אביב נמצאות כיום בשימוש שם", סיפר בשיחה עם מעריב.
"בהתחלה, זה לא היה קל - כי אף אחד לא הבין אותנו, אבל עם השנים הפכנו לחלוצים בתחום של הובלת RNA לתאי מערכת החיסון", ציין, "לפי דעתי, הם היו צריכים לזכות בפרס הנובל כבר בשנה שעברה, או אפילו לפני כן. בכל מקרה, עוד לפני הזכייה הם נחשבו לכוכבי רוק ממש בתחום, במיוחד קתלין שיש לה סיפור חיים מטורף - והיא הצליחה להגיע להישג הזה למרות המכשולים הרבים עימם התמודדה לאורך השנים. היא אישה חזקה ומדהימה, עם רגליים על הקרקע, שמקפידה לקדם נשים במדע. אין ספק אבל שכלום לא היה קורה בלעדיה - היא ידעה לדחוף את הכל בצורה נכונה".
הוא הוסיף: "בשנים האחרונות, ניתנו למעלה מ-15 מיליארד מנות חיסון ברחבי העולם - אז כן, הם בהחלט הצליחו לשנות את העולם". בסיום השיחה הוא פירט כמה מהשימושים האפשריים של הטכנולוגיה המהפכנית: "השמיים הם ממש לא הגבול, יש כל כך הרבה פיתוחים אפשריים, למשל עריכה גנומית של סרטן. באופן כללי, אנחנו הולכים ומשתפרים כל הזמן, וחיסונים נוספים נמצאים בפיתוח. בין היתר, אחד מהם יאושר בקרוב ב-FDA".